תשובות לאמיר18 (ארוך מאוד)

תשובות לאמיר18 (ארוך מאוד)

אני שוב מוצא את עצמי עונה כאן על שאלות מהאי-מייל, אז חבר`ה, אפשר לשאול אותי ישירות כאן ולא רק במייל. אמיר כתב לי: ``דבר ראשון אני רוצה להבין, אתה בתור אדם אנליטי יכול להגיד איזו תכונה הם מחפשים באנשים כדי לתת להםגיבוש מטכ``ל, אני יודע שלא נפלתי על שום דבר ביום מיון ההוא. אני עכשיו רק מהרהר שאולי הוא הבין שאני לא דבק במטרה.. מה אתה אומר?! דבר שני אם אני מקבל גיבושון שלדג, אני צריך לעבורמבדקים שוב פעם?! ולגבי הגיבוש, צריך להיות הכי הכי מספר 1 הוא לתת את הכל ולהראות שאתה חיה כמו ביום סיירות? ואם אתה יכול לספר לי על הגיבושון... אשמח אם תענה לי.. ומה לגבי חיל בודד האם אפשר להתקבל לשלדג גם אם אתה אחד כזה..? מלא שאלות מעורבבות אבל אין כל יום הזדמנות לשאול מישהו שעונה מקווה שתענה תודה `` אז ככה אמיר: 1. אני לא יכול להגיד לך מה הם מחפשים במיונים הפסיכולוגיים למטכ``ל. אני לא פסיכולוג וקטונתי מלדעת את זה. אני יכול להגיד לך, שאני (כשעשיתי את המבדקים האלה) השתדלתי כל הזמן להגיד רק את האמת, ואף פעם לא את ``מה שהם רוצים לשמוע``. למה? כי לא כל-כך עניין אותי מה הם רוצים לשמוע: שאלו שאלה-עניתי מה שאני חושב. אני חושב שהם שמים לב מתי מישהו מדבר מהלב ומתי מישהו מתכןן את הדברים שיצאו טוב. 2.גיבושון שלדג: למיטב זיכרוני, האנשים שנפלו בפסיכולוג מטכ``ל עוברים לחובלים, ולכן תצתרך לעבור את מיוני חובלים. אם תעבור אותם, וגם את גיבוש חובלים ותקבל זימון לשלדג, תצטרך לעבור את כל המיוניםשהם דורשים (אין לי מושג מה, לרגע לא הייתי שם). 3. מספר-I: ככלל, המטרה בגיבושים (מנסיוני הלא מאכזב לפחות) היא תמיד לבוא בראש של ``אני הכי טוב כאן, הכי מוצלח כאן, ורק לי מגיע לעבור`` עכשיו, כשהפנמת את זה, נותר לך רק להעביר את המחשבה הזאת לבוחנים, ע``י הצטיינות בהכל. שים לב: לא בודקים מי מגיע ראשון כל פעם, בודקים מי הכי מתאמץ להגיע ראשון כל פעם. הבנת? ההשתדלות להוכיח את עצמך והנכונות לעבוד קשה הם החשובות. 4.על הגיבוש עצמו: שמע, אין לי מושג. 5.חייל בודד: בוודאי, אין בצה``ל שום הגבלות על חיילים בודדים מבחינה מיונית/תפקידית. מקווה שעזרתי לך יוני
 

balcony

New member
אני חושבת שמגיעות לך מחיאות כפיים

על ההשקעה. H-) H-) H-)
 
בקשר להשקעה:

תראו, אני (וגם חברים שלי שמייעצים כאן לא פחות ממני) שמחים ומעונינים לעזור כמה שיותר לחבר`ה ``צעירים``. אני אישיתי זוכר את עצמי כמלש``ב ירוק ופעור, שלא ידע מהחיים שלו לגבי שום יחידה בצבא (חוץ מ-669 אליה ידעתי די הרבה) ולא היה לו מושג מי ומה קורה איתו. כשאמרו גיבוש-באתי, כשאמרו לרוץ-רצתי. לרגע לא חלמתי להגיע למגלן (אני לא בטוח שידעתי כל-כך מה זה פעם) זאת הסיבה שאני והחבר`ה כאן משקיעים במידע שאנחנו מעבירים לכם פה (מלבד זאת, המידע ה``אמיתי`` מסווג כולו, כ שמה שכבר שמותר לנו להגיד, עדיף שנגיד עד הסוף לא? :) ) צוות-6 (בדם באש)
 
ועוד משהו יותר חשוב!!!

אל תחשוב על זה בכלל! מחשבות כמו ``למה נפלתי, איפה טעיתי`` וכו` הן סתם מחשבות לא בריאות! אני כשלא התקבלתי למטכ``ל בגיבוש הראשון, אמרתי ``על הזין! הם לא רוצים אותי?- אז אני לא רוצה אותם!`` והמשכתי הלאה (לא משנה שכעבור בערך שנה הלכתי לגיבוש חוזר והצלחתי, זה לא סותר!) הגישה צריכה להיות ``אוקי, לא עברנו. מה הלאה?`` כי זאת גישה שמזיזה ומקדמת דברים. צריך ללכת לדבר הבא שנותנים לך, ולעשות גם אותו הכי טוב שאפשר. הקטע הזה (ההתמודדות המנטלית עם הכישלון) הוא הרבה יותר חשוב משאר הקטעים בעיני. יוני
 
למעלה