תשובות לדעת אמת מהרב יעקב סגל

דוד1000

New member
תשובות לדעת אמת מהרב יעקב סגל

בס"ד אב ס"א 16. מענה על אייר תשס"א: מאמר נוסחאות ספרי התורה שמחנו שוב שמחה גדולה בקבלנו "דעת-המת" חדש על נוסחאות ספרי התורה, ולראות מתוכו פעם נוספת את פלאי פלאות תורתנו הקדושה, והפעם בענין שמירת הגירסה המדוייקת של תורתנו מזה אלפי שנים כנתינתה מסיני! שכדי להסתיר פלא זה נאלץ גם הפעם לזייף ולשקר, כמו מאות פעמים בעבר, בשביל להסתיר את שפעת הפלאים העל טבעיים בכל הנוגע לתורת ה': דרך קבלתה ומסירתה, חכמתה, השפעתה וסגולותיה! שהרי נדהם כל איש בראותו את שמירתה הפלאית של נוסח התורה, שאם תקח ספר קדמון אחר, להבדיל, משל הגויים, כגון ספר המדות של אריסטו, ותראה מהדורה מדעית של ספר זה [דהיינו מהדורה עם חילופי הגירסאות השונות שהצטברו במשך השנים], תראה בכל עמוד המוני שינויים שביניהם שינויים מהותיים המשנים את כל מובן הדברים, מבלי לדעת מהי הנוסחה היותר נכונה, כי העתקות מעשה ידי אדם הוא בהכרח עם טעויות בגלל כל המגבלות האנושיות: עייפות, חוסר ריכוז, מילים דומות וכדו'. וזה למרות שאין בספר זה של אריסטו את הסיבות שיש בתורתנו הקדושה היכולות לגרום לטעות: עשרות אלפי אותיות שאי אפשר לדעת על פי סברא אם לכותבן או לא, אפילו אם תדע איזו מילים צריך לכתוב, אלו הן הו' והי' החסירות והיתירות [שאפשר לכתוב למשל שתי מילים אלו האחרונות עם 4 אותיות פחות: "החסרת והיתרת", ושתי אותיות אלו משמשות כמו ניקוד, וא"א לדעת היאך לכתוב בתורה ללא המסורת הל"מ, עי' שו"ת רדב"ז אלף ועשרים]. ועוד: הרי לא נתפשטו מיליוני כתבי יד של ספר זה בכל העולם ובכל הארצות שיהיה שייך כל כך הבלבול, ועוד: לא טרחו אומות העולם לשרוף ולהשמיד ולצנזר ספרים אלה, כמו שקרה לספרי תורתנו הקדושה. והמדקדקים כל אחד כתב לעצמו ספר תורה, ולכל בית ודאי היה עותק כתוב של כל החומש ועד לפני 500 שנה לא היה דפוס, והיה כל אחד כותב לעצמו, דבר שגורם לתוספת טעויות. ולמרות כל הבעיות האלו, לא נמצאו בין כל ספרי התורה של כל קהילות ישראל: כל העדות והארצות, המפוזרות אלפי שנים בכל העולם שום שינוי בשום מילה מ79,980 המילים של ספר התורה!! וספרי האשכנזים והספרדים שווים בכל אותיותיה ממש, אלא שלתימנים יש בתשע מהמילים האלו שינוי זעיר של אות ו' או י' חסרה או יתרה [ופעם אחת חילוף ה' וא'], בלי שום שינוי במשמעות המילה! [ולעיל במענה ל 9 תשובה ה' הבאנו חשבון ד"ר משה כץ למה שכותב הזוהר שיש בס"ת ששים רבוא אותיות בדיוק!] הרי זה דבר שלא יאומן ולא יובן לולא הבטחתו המפורשת של מנהיג העולם בתורתו הקדושה: כי לא תישכח מפי זרעו! תופעה זו, ככל האחרות, מעידה על דקדוק בכל תג בהעברת כל המסורת הניסית והמדהימה של קורות עם ישראל ותורתו! עוד זכינו לראות ברפש זה האחרון פעם נוספת היאך מתקיימת תפילת דוד בצורה הולכת וגוברת: "יראו ישרים וישמחו, וכל עוולה קפצה פיה"[תהי' ק"ז מ"ב]! שמכל הזוהמה שהוציא השיקוץ עד היום ומזו של עכשיו רואים בעליל שאף השיקוץ עצמו, לזוועתו, מאמין באמונה גדולה בתורתנו הקדושה שכולה אמת מן השמים, אף שטורח בכל כוחו להסתיר זאת, מזה שצריך לשקר ביודעין כדי "להקשות" על התורה, כי יודע שאין לו שום דבר אפילו הנראה-לאמת להפריך במשהו אמיתתה הזוהרת של תורת ה'! בוא, אחי, וראה שקרים גסים אלה מיד במשפט הראשון של שער הרפש, בהעתקת דבריו מילה במילה [ההדגשים: שלנו]: "מבדיקת אותיות בספרי התורה יתגלה לעיניך הסוד הנורא: בין כל ספר וספר מאות הבדלים, הבדלי אותיות, הבדלים במילים, ותורה שהיתה בידיהם של חז"ל איננה שוה לשלנו בכלל... יצאה האמת לאור: נוסחי התורה השתנו בכל דור!" והנה השיג השיקוץ בזאת שיא שלא קדם לו שום שקרן לפניו: במשפט אחד הצליח לדחוס תשעה שקרים שמנים!! והנה פרטם: • כותב שיש מאות הבדלים בין כל ספר לספר [דהיינו: בין כל שני ספרים], בזמן שעמוד אחרי זה מביא הוא עצמו את כל השינויים שמצא בין שלוש נוסחאות: נוסח קורן שתואם את המסורה על פי הרמ"ה והמנחת שי, נוסח ברויאר התואם את נוסח כתר ארם צובא שהיה בחאלב ודומה לנוסח התימנים, וכתב יד ישן הוא כת"י לנינגרד. אף אחד מנוסחאות אלו אינה ספר תורה, אלא על פי השניים הראשונים כותבים ספרי תורה, ע"פ הראשון כותבים רוב העדות וע"פ השני כותבים התימנים. ומצא השיקוץ בהשוואה בין שלושתם [כולל הכת"י הישן שלא כותבים על פיו ס"ת] 104 הבדלים, שכולם בחסרות ויתרות [דהיינו: תוספת או חסרון ו' או י', בלא שום שינוי משמעות, כפי שיבואר מיד]! ומחז"ל והראשונים והאחרונים המציא עוד 45 הבדלים [שרובם דמיוניים, כפי שנראה]. יחד: 149 הבדלים בין שלוש גירסאות. ומה כתב? "בין כל ספר לספר מאות הבדלים"... קשה להאמין אפילו על בּוּר שכמותו שאינו יודע ששלוש הוא יותר משתיים וש"מאות" זה יותר מ149... אכן דעת "אמת"... ההמשך יבוא בלי נדר.
 

G ove rn or

New member
רסוק דברי יעקב סגל:

אנו יודעים כי עד המאה ה-4 לפנה"ס נכתבו הטקסטים העבריים, ובכללם כתבי הקדש, באלפבית פיניקי, שהיה קונסוננטי וללא תנועות. האלפבית הארמי המרובע שכלל גם תנועות וגם אותיות סופיות, אומץ רק במאה ה-4 לפנה"ס. שכתוב התורה מן האלפבית הפיניקי הקונסוננטי, אל האלפבית הארמי המלא, תוך הוספת תנועות כמעט בכל מלה נעשה _ללא_ מסורה. כלומר, מעולם לא נטען כי במעמד הר-סיני נמסרו גם הוראות להוספת תנועות בבוא היום. מסקנה: אין קשר letter for letter בין נסח המסורה של ימינו לבין הנסח שקדם למאה ה-4 לפנה"ס. מה בכלל היתה צורת כתבי הקדש, אם בכלל היו כתבי קדש, _לפני_ המאה ה-10 לפנה"ס? הנה כתובית עברית משנת 900 לפנה"ס (לוח גזר). זו הכתובית העברית הקדומה ביותר בנמצא. האותיות כתובות ברצף, ללא word divider והקורא צריך להכיר את הטקסט מספיק טוב על מנת להגות תנועות שאינן מופיעות בכתב, ולזהות סופי מלים, שלא לדבר על סופי משפטים. נסח המסורה גובש וקודש רק לאחר חורבן בית שני. זאת אנו למדים מרבוי גרסאות שנמצאו במערות קומראן. הנה טבלת הבדלים בין שבעה כתבי יד יוקרתיים השייכים למעגל מסורה מוכח. אנו רואים כ- 43 הבדלים בספר בראשית לבדו.
 
למעלה