אתה משתמש בדפדפן מיושן. יתכן והאתר הנוכחי יוצג באופן שגוי, כמו כן אתרים אחרים ברשת.
אנא שדרג את הדפדפן או השתמש בדפדפן חילופי.
אנא שדרג את הדפדפן או השתמש בדפדפן חילופי.
תשובות לדעת אמת.
- פותח הנושא דוד1000
- פורסם בתאריך
G o v er n o r
New member
הפרכה מפורטת להפרכות דעסאמס (I):
הרב השרץ, המשוקץ, הנאלח, הנתעב, הנבזה שב על קיאו ככלב שוטה, אלא שבפערו פיו לבלוע קיאו נפלטים מפיו גושי צואה בין נביחות רסוקות. סגנון ההפרכה שלו הוא גבוב שטויות אחת על גבי רעותה, הבאת עשרות נמוקים בשטף מתוך כוונה להתיש את הקורא, לסכסך את דעתו ולבלבלו בהנחה שאחד מהם יכול אולי לומר משהו זעיר, אם לא זה, אז אחר, ואם נרכיב חיגר על פיסח על גידם על עיוור נקבל בכל זאת משהו שאפשר להשתמש בו לבעיטה ברגלי המקשנים במקום בכדור, שכן לכדור עצמו, אף פעם לא יגיע. העיקר להמשיך להניע את הלסתות והשפתיים ללא הרף, שכן כל עוד הפה עובד והשרץ נופח - נדמה לו ולסובבים אותו שהוא מצליח להפריך, שכן להבין מה אומר השרץ - בלתי אפשרי הוא. מכיוון שלשון השרץ מתישה גם את הקורא המתמיד ביותר, נניח לזב המצורע הזה ונביט באתרו של סולון הים-תיכוני: http://planet.nana.co.il/daasemes/ (1) העלאת הגירה של שפן/ארנבת הארנבת והשפן אמנם צמחוניים, אולם אינם מעלים גירה אלא מורידים גירה. ז"א, הם פולטים מפי הטבעת מזון שלא עוכל עד תום ושבים ולועסים אותו. קיבתם אינה רבת מדורים. אם הם קרויים מעלי-גירה על שום דמיון שיטת העכול שלהם לזו של מעלי גירה, אזי לפחות עוד שני סוגי בעלי-חיים זכאים להמנות עמם כיוצאים מן הכלל, והם הקנגרו וה- sportive lemur (הקרדיט לגוססי), הדומים בהרגלי התזונה ואופן התזונה למעלי גירה _לא_ _פחות_ מן הארנבת והשפן. הנה על הקנגרו: http://www.zootorah.com/hyrax/The%20Kangaroo.htm המשפט המסכם הוא: The preferred solution would be to state that the Torah’s list is not exhaustive, and is merely a good rule-of-thumb for Jews living in the Middle East והנה על הספורטיב למור: http://www.beyondveg.com/billings-t/comp-anat/comp-anat-5b.shtml המשפט המסכם הוא: The sportive lemur (Lepilemur mustelinus), a very small folivore, engages in coprophagy--it eats its own feces, for a "second-stage" digestion. This 2-stage process may increase the energy value of the lemur´s diet [Richard 1995]; see also Hladik and Charles-Dominique [1974] as cited in Chivers and Hladik [1980]. ענין נוסף בקשר לחיות טהורות ושאינן טהורות: לחיות הכשרות אין פרסה שסועה, אלא שתי אצבעות ובראש כל אחת מהן פרסה משלה. משמע, הטענה כי לבהמה טהורה יש פרסה שסועה מעידה על אי הכרת רגל הבהמה. סכום נושא מס. (1): התורה נכתבה בידי אדם בשר ודם אשר לא הכיר אלא את חיות המזרח התיכון, וגם אותן רק בקושי. (2) המלטת הנחש אחרי שבע שנות הריון שטות גמורה. נקבת מינים מסוימים של נחשים החיים באזורים צחיחים ועויינים, אשר בהם אין סכוי רב למפגש עונתי בין זכרים ונקבות, יכולה לשמר בגופה קפסולת זרע כמה שנים. האם זה הריון של כמה שנים? ברור שלא. לכל מין של חי יש תקופת הריון מוגדרת מרגע _הפרית_ הביצית ועד לבקיעה/המלטה, האפינית לאותו מין. כלום יעלה על דעתנו לטעון כי אשה שהתעברה מתרומת זרע משומרת בת X שנים - הריונה נמשך X שנים? מה המיוחד בחז"ל? הרי כל פלאח יכול לערוך תצפית על נקבת נחש ולטעון שההריון נמשך שבע שנים. רק זואולוג יבין מה קורה באמת. כלומר חז"ל דווחו על תופעה, אולם לא ספקו את ההסבר הנכון, שהנקבה משמרת קפסולת זרע, וברגע מסוים מתחיל תהליך פיסיולוגי הורמונלי הממיס את מעטפת הקפסולה וגורם להפרית ביציות ומרגע זה - משך התפתחות העובר הוא כך וכך שבועות, בדיוק כמשך האפיני לכל מין ומין. סכום נושא מס. (2): לחז"ל הבנה בהריונות נחש, כמו לפלאח (3) ידיעת חז"ל שהארץ עגולה והשמש סובבתה כעוד ראיה לתורה משמים טוב, זה שהארץ כדורית הוסק כבר ע"י פיתגורס במאה ה-5 לפנה"ס, על סמך נתוח צל הארץ על הירח בזמן לקוי ירח, אולם העולם המדעי התלבט בכך עוד מאתיים שנה עד אשר הוכרע הענין ע"י ארתוסתנס שאפילו חשב את הקפו בסטיה של פחות מאחוז, על סמך ידיעה כי בצהרי יום מסוים האירה השמש באסואן את קרקעית הבארות, בעוד באלכסנדריה נרשם צל של 7.2 מעלות. אריסטארכוס בן המאה השניה לפנה"ס הסיק שהשמש היא המרכז והארץ ויתר הפלנטות סובבות אותה. סכום נושא מס. (3): חז"ל דאגו לקרוא ולהתעדכן בחדושי חכמי אומות העולם וגילו רמה טובה של הבנת הנקרא. (4) חיפוש דג עם קשקשת בלי סנפיר כעוד ראיה לתורה משמים אין אבק זנב שמץ רמז שתורה משמים. הכל סברות http://www.tapuz.co.il/tapuzforum/main/Viewmsg.asp?id=129&msgid=11107556 סכום נושא מס. (4): או שהתורה דרשה תנאי מיותר, או שהמשנה ויתרה על תנאי נחוץ, ומכיוון ששתיהן נתנו מאותו מקור כביכול, המקור טועה באחת מטענותיו, וזו הוכחה ששניהם חוברו ביד אדם בשר-ודם.
הרב השרץ, המשוקץ, הנאלח, הנתעב, הנבזה שב על קיאו ככלב שוטה, אלא שבפערו פיו לבלוע קיאו נפלטים מפיו גושי צואה בין נביחות רסוקות. סגנון ההפרכה שלו הוא גבוב שטויות אחת על גבי רעותה, הבאת עשרות נמוקים בשטף מתוך כוונה להתיש את הקורא, לסכסך את דעתו ולבלבלו בהנחה שאחד מהם יכול אולי לומר משהו זעיר, אם לא זה, אז אחר, ואם נרכיב חיגר על פיסח על גידם על עיוור נקבל בכל זאת משהו שאפשר להשתמש בו לבעיטה ברגלי המקשנים במקום בכדור, שכן לכדור עצמו, אף פעם לא יגיע. העיקר להמשיך להניע את הלסתות והשפתיים ללא הרף, שכן כל עוד הפה עובד והשרץ נופח - נדמה לו ולסובבים אותו שהוא מצליח להפריך, שכן להבין מה אומר השרץ - בלתי אפשרי הוא. מכיוון שלשון השרץ מתישה גם את הקורא המתמיד ביותר, נניח לזב המצורע הזה ונביט באתרו של סולון הים-תיכוני: http://planet.nana.co.il/daasemes/ (1) העלאת הגירה של שפן/ארנבת הארנבת והשפן אמנם צמחוניים, אולם אינם מעלים גירה אלא מורידים גירה. ז"א, הם פולטים מפי הטבעת מזון שלא עוכל עד תום ושבים ולועסים אותו. קיבתם אינה רבת מדורים. אם הם קרויים מעלי-גירה על שום דמיון שיטת העכול שלהם לזו של מעלי גירה, אזי לפחות עוד שני סוגי בעלי-חיים זכאים להמנות עמם כיוצאים מן הכלל, והם הקנגרו וה- sportive lemur (הקרדיט לגוססי), הדומים בהרגלי התזונה ואופן התזונה למעלי גירה _לא_ _פחות_ מן הארנבת והשפן. הנה על הקנגרו: http://www.zootorah.com/hyrax/The%20Kangaroo.htm המשפט המסכם הוא: The preferred solution would be to state that the Torah’s list is not exhaustive, and is merely a good rule-of-thumb for Jews living in the Middle East והנה על הספורטיב למור: http://www.beyondveg.com/billings-t/comp-anat/comp-anat-5b.shtml המשפט המסכם הוא: The sportive lemur (Lepilemur mustelinus), a very small folivore, engages in coprophagy--it eats its own feces, for a "second-stage" digestion. This 2-stage process may increase the energy value of the lemur´s diet [Richard 1995]; see also Hladik and Charles-Dominique [1974] as cited in Chivers and Hladik [1980]. ענין נוסף בקשר לחיות טהורות ושאינן טהורות: לחיות הכשרות אין פרסה שסועה, אלא שתי אצבעות ובראש כל אחת מהן פרסה משלה. משמע, הטענה כי לבהמה טהורה יש פרסה שסועה מעידה על אי הכרת רגל הבהמה. סכום נושא מס. (1): התורה נכתבה בידי אדם בשר ודם אשר לא הכיר אלא את חיות המזרח התיכון, וגם אותן רק בקושי. (2) המלטת הנחש אחרי שבע שנות הריון שטות גמורה. נקבת מינים מסוימים של נחשים החיים באזורים צחיחים ועויינים, אשר בהם אין סכוי רב למפגש עונתי בין זכרים ונקבות, יכולה לשמר בגופה קפסולת זרע כמה שנים. האם זה הריון של כמה שנים? ברור שלא. לכל מין של חי יש תקופת הריון מוגדרת מרגע _הפרית_ הביצית ועד לבקיעה/המלטה, האפינית לאותו מין. כלום יעלה על דעתנו לטעון כי אשה שהתעברה מתרומת זרע משומרת בת X שנים - הריונה נמשך X שנים? מה המיוחד בחז"ל? הרי כל פלאח יכול לערוך תצפית על נקבת נחש ולטעון שההריון נמשך שבע שנים. רק זואולוג יבין מה קורה באמת. כלומר חז"ל דווחו על תופעה, אולם לא ספקו את ההסבר הנכון, שהנקבה משמרת קפסולת זרע, וברגע מסוים מתחיל תהליך פיסיולוגי הורמונלי הממיס את מעטפת הקפסולה וגורם להפרית ביציות ומרגע זה - משך התפתחות העובר הוא כך וכך שבועות, בדיוק כמשך האפיני לכל מין ומין. סכום נושא מס. (2): לחז"ל הבנה בהריונות נחש, כמו לפלאח (3) ידיעת חז"ל שהארץ עגולה והשמש סובבתה כעוד ראיה לתורה משמים טוב, זה שהארץ כדורית הוסק כבר ע"י פיתגורס במאה ה-5 לפנה"ס, על סמך נתוח צל הארץ על הירח בזמן לקוי ירח, אולם העולם המדעי התלבט בכך עוד מאתיים שנה עד אשר הוכרע הענין ע"י ארתוסתנס שאפילו חשב את הקפו בסטיה של פחות מאחוז, על סמך ידיעה כי בצהרי יום מסוים האירה השמש באסואן את קרקעית הבארות, בעוד באלכסנדריה נרשם צל של 7.2 מעלות. אריסטארכוס בן המאה השניה לפנה"ס הסיק שהשמש היא המרכז והארץ ויתר הפלנטות סובבות אותה. סכום נושא מס. (3): חז"ל דאגו לקרוא ולהתעדכן בחדושי חכמי אומות העולם וגילו רמה טובה של הבנת הנקרא. (4) חיפוש דג עם קשקשת בלי סנפיר כעוד ראיה לתורה משמים אין אבק זנב שמץ רמז שתורה משמים. הכל סברות http://www.tapuz.co.il/tapuzforum/main/Viewmsg.asp?id=129&msgid=11107556 סכום נושא מס. (4): או שהתורה דרשה תנאי מיותר, או שהמשנה ויתרה על תנאי נחוץ, ומכיוון ששתיהן נתנו מאותו מקור כביכול, המקור טועה באחת מטענותיו, וזו הוכחה ששניהם חוברו ביד אדם בשר-ודם.
G o v er n o r
New member
הפרכה מפורטת להפרכות דעסאמס (II):
(5) חיפוש חיות בכל העולם עם שני סימני כשרות מלבד המנויות בתורה כעוד ראיה לתורה משמים כבר ראינו שהתורה כשלה במנין היוצאים מן הכלל, ושהיתה צריכה לציין גם את הקנגרו וגם את הספורטיב למור. האם בעל חיים זה כשר? http://www.ultimateungulate.com/chevless.html הוא בעל רגל בת שתי אצבעות, אשר בראש כל אחת פרסה, ויש לו קיבה תלת-מדורית והוא מעלה גירה. הוא נראה כצבי, אולם גדלו כחולדה (ראו תמונה שם). יש לו שניים בלחי העליונה. כשר או לא? סכום נושא מס. (5): ראה נושא מס. (1) בענין הקנגרו: The preferred solution would be to state that the Torah’s list is not exhaustive, and is merely a good rule-of-thumb for Jews living in the Middle East (6) הנוסח האחיד לכל ספרי התורה כעוד ראיה לתורה משמים ה- Masoretic Text (ולהלן MT) גובש רק אחרי חורבן בית שני. http://cs.anu.edu.au/~bdm/dilugim/CohenArt מה שמצוי בידינו _אינו_ מה שניתן בסיני (בהנחה, רק לצורך דיון זה, שניתן משהו בסיני). http://www.tapuz.co.il/tapuzforum/main/Viewmsg.asp?id=129&msgid=11104329 אין לנו עדויות על מעמד הר-סיני כלל http://www.tapuz.co.il/tapuzforum/main/Viewmsg.asp?id=129&msgid=10885233 סכום נושא מס. (6): אין ראיה שמקור התורה בשמים (7) ידיעת חז"ל במבנה הקנים בגוף כעוד ראיה לתורה משמים לא התעמקתי בסוגיה זו ואני מזמין מומחי זואולוגיה הבקיאים בגמרא להפריך (call for papers). (8) ידיעת חז"ל בצפונות ארס צפורני החתול הזאב והארי כעוד ראיה לתורה משמים לא מניה ולא מקצתיה. ביסודו של ענין היתה תצפית. חז"ל שמו כנראה לב ששריטות חתול, יש להן לפעמים תוצאה קשה. כל מי שעיניו בראשו, כולל פלאח, היה מבחין בתופעה זו. כלומר, _אין_ כל רבותא בהבחנה בתופעה ואין בכך גדולה, ממש כשם שאין רבותא בדווח שהריון נקבת נחש נמשך שבע שנים. הגדולה יכלה להיות מופגנת באספקת הסבר _נכון_. האם סופק הסבר נכון? לא!!! לא חז"ל ולא כותב התשובה לקטרוג דעת-אמת ספקו את ההסבר הנכון. ההסבר הנכון הוא זה: ברוק של חתול עשויה להמצא (לא אצל כל חתול) בקטריה מסוימת Bartonella henselae, אשר משערים כי מועברת ע"י פרעושים. הבקטריה עוברת לצפרניים בזמן לקוק החתול את כפותיו ומשם לאדם, דרך שריטה בעור. הבקטריה עשויה להמצא גם על הפרווה לשם היא מגיעה עקב לקוק עצמי. אזור החדירה האפשרי, בנוסף לעור פגוע, הוא העין. אדם המלטף פרווה של נשא ומשפשף עיניים - יפגע. הפגיעה אינה רצינית וחולפת ללא טפול, אלא אם כן יש לאדם בעיה חסונית. במקרה זה עשויה התגובה להיות קשה. החתול עצמו אינו חולה, אלא נשא. מקור הזהום _אינו_ זוהמה או שאריות טרף מתחת לצפרני החתול. ואינו תלוי ב- "אופן הדריסה" כפי שמתפלפלים שם, היינו, כן נשלפו הצפרניים או לא נשלפו הצפרניים. פצע גדול יותר או קטן יותר. הרי אנו יודעים שדווקא צפרני החתול נקיות משאריות מכיוון שהוא מתלקק ומתמרק כפייתי מכל שמץ של לכלוך וזוהמה נראים לעין וכי מקור הבקטריה מן הרוק שבפיו ולא מבשר מרקיב, שלא כל חתול נגוע בבקטריה ולפיכך יש חתולים ששורטים ואינם גורמים לזהום, ושמספיקה שריטה בעור ולא משנה כלל "אופן הדריסה". http://www.nlm.nih.gov/medlineplus/ency/article/001614.htm סכום נושא מס. (8): חז"ל ראו משהו, אולם _לא_ ספקו את ההסבר הנכון. לחז"ל הבנה בשריטות חתול, כמו לפלאח. (9) היתר הריגת כינה בשבת כעוד ראיה לתורה משמים כינים נוצרות מפריה ורביה מינית. הנקבה מזדווגת פעם אחת בחייה ומקבלת מן הזכר מטען זרע המשמש אותה כל מהלך חייה (כ- 30 יום). חז"ל לא צפו ברציפות בנקבות והן הזדווגו שעה שנרדמו בשמירה ושברו אותה. ראיה לתורה משמים בוודאי שאין כאן. ההפך הוא הנכון. http://www.lice.com/help-center/f-a-q.html#anchor11 (10) אושר טהרת המשפחה כעוד ראיה לתורה משמים לית מאן דפליג כי כל גבר נשוי יודע ומכיר בחשיבותה של אשתו לו ולמשפחתו ומוקיר ואוהב אותה אולי אפילו יותר מאשר את עצמו. לא זו הבעיה. אין מדובר ביחס גבר לאשתו אלא ביחס ההלכה לנשים, וכאן התמונה פחות ורודה. הרושם העגום הוא כי תכלית האשה היא להיות אינקובטור לגזע העליון ולשרתו, ותו לא. הרמב"ם, ספר נשים, הלכות אישות, פרק כ"א: http://www.snunit.k12.il/kodesh/mtr/aisu021.html פסוק שביעי: "נמצאו כל המלאכות שכל אישה עושה לבעלה, חמש מלאכות - טווה, ורוחצת פניו ידיו ורגליו, ומוזגת לו את הכוס, ומצעת את המיטה, ועומדת לשמש בפניו" פסוק עשירי: "כל אישה שתמנע מלעשות מלאכה מן המלאכות שהיא חייבת לעשותן - כופין אותה ועושה, אפילו בשוט" סכום סופי: daasemes אינו מצליח להדוף את טענות המקשנים...
(5) חיפוש חיות בכל העולם עם שני סימני כשרות מלבד המנויות בתורה כעוד ראיה לתורה משמים כבר ראינו שהתורה כשלה במנין היוצאים מן הכלל, ושהיתה צריכה לציין גם את הקנגרו וגם את הספורטיב למור. האם בעל חיים זה כשר? http://www.ultimateungulate.com/chevless.html הוא בעל רגל בת שתי אצבעות, אשר בראש כל אחת פרסה, ויש לו קיבה תלת-מדורית והוא מעלה גירה. הוא נראה כצבי, אולם גדלו כחולדה (ראו תמונה שם). יש לו שניים בלחי העליונה. כשר או לא? סכום נושא מס. (5): ראה נושא מס. (1) בענין הקנגרו: The preferred solution would be to state that the Torah’s list is not exhaustive, and is merely a good rule-of-thumb for Jews living in the Middle East (6) הנוסח האחיד לכל ספרי התורה כעוד ראיה לתורה משמים ה- Masoretic Text (ולהלן MT) גובש רק אחרי חורבן בית שני. http://cs.anu.edu.au/~bdm/dilugim/CohenArt מה שמצוי בידינו _אינו_ מה שניתן בסיני (בהנחה, רק לצורך דיון זה, שניתן משהו בסיני). http://www.tapuz.co.il/tapuzforum/main/Viewmsg.asp?id=129&msgid=11104329 אין לנו עדויות על מעמד הר-סיני כלל http://www.tapuz.co.il/tapuzforum/main/Viewmsg.asp?id=129&msgid=10885233 סכום נושא מס. (6): אין ראיה שמקור התורה בשמים (7) ידיעת חז"ל במבנה הקנים בגוף כעוד ראיה לתורה משמים לא התעמקתי בסוגיה זו ואני מזמין מומחי זואולוגיה הבקיאים בגמרא להפריך (call for papers). (8) ידיעת חז"ל בצפונות ארס צפורני החתול הזאב והארי כעוד ראיה לתורה משמים לא מניה ולא מקצתיה. ביסודו של ענין היתה תצפית. חז"ל שמו כנראה לב ששריטות חתול, יש להן לפעמים תוצאה קשה. כל מי שעיניו בראשו, כולל פלאח, היה מבחין בתופעה זו. כלומר, _אין_ כל רבותא בהבחנה בתופעה ואין בכך גדולה, ממש כשם שאין רבותא בדווח שהריון נקבת נחש נמשך שבע שנים. הגדולה יכלה להיות מופגנת באספקת הסבר _נכון_. האם סופק הסבר נכון? לא!!! לא חז"ל ולא כותב התשובה לקטרוג דעת-אמת ספקו את ההסבר הנכון. ההסבר הנכון הוא זה: ברוק של חתול עשויה להמצא (לא אצל כל חתול) בקטריה מסוימת Bartonella henselae, אשר משערים כי מועברת ע"י פרעושים. הבקטריה עוברת לצפרניים בזמן לקוק החתול את כפותיו ומשם לאדם, דרך שריטה בעור. הבקטריה עשויה להמצא גם על הפרווה לשם היא מגיעה עקב לקוק עצמי. אזור החדירה האפשרי, בנוסף לעור פגוע, הוא העין. אדם המלטף פרווה של נשא ומשפשף עיניים - יפגע. הפגיעה אינה רצינית וחולפת ללא טפול, אלא אם כן יש לאדם בעיה חסונית. במקרה זה עשויה התגובה להיות קשה. החתול עצמו אינו חולה, אלא נשא. מקור הזהום _אינו_ זוהמה או שאריות טרף מתחת לצפרני החתול. ואינו תלוי ב- "אופן הדריסה" כפי שמתפלפלים שם, היינו, כן נשלפו הצפרניים או לא נשלפו הצפרניים. פצע גדול יותר או קטן יותר. הרי אנו יודעים שדווקא צפרני החתול נקיות משאריות מכיוון שהוא מתלקק ומתמרק כפייתי מכל שמץ של לכלוך וזוהמה נראים לעין וכי מקור הבקטריה מן הרוק שבפיו ולא מבשר מרקיב, שלא כל חתול נגוע בבקטריה ולפיכך יש חתולים ששורטים ואינם גורמים לזהום, ושמספיקה שריטה בעור ולא משנה כלל "אופן הדריסה". http://www.nlm.nih.gov/medlineplus/ency/article/001614.htm סכום נושא מס. (8): חז"ל ראו משהו, אולם _לא_ ספקו את ההסבר הנכון. לחז"ל הבנה בשריטות חתול, כמו לפלאח. (9) היתר הריגת כינה בשבת כעוד ראיה לתורה משמים כינים נוצרות מפריה ורביה מינית. הנקבה מזדווגת פעם אחת בחייה ומקבלת מן הזכר מטען זרע המשמש אותה כל מהלך חייה (כ- 30 יום). חז"ל לא צפו ברציפות בנקבות והן הזדווגו שעה שנרדמו בשמירה ושברו אותה. ראיה לתורה משמים בוודאי שאין כאן. ההפך הוא הנכון. http://www.lice.com/help-center/f-a-q.html#anchor11 (10) אושר טהרת המשפחה כעוד ראיה לתורה משמים לית מאן דפליג כי כל גבר נשוי יודע ומכיר בחשיבותה של אשתו לו ולמשפחתו ומוקיר ואוהב אותה אולי אפילו יותר מאשר את עצמו. לא זו הבעיה. אין מדובר ביחס גבר לאשתו אלא ביחס ההלכה לנשים, וכאן התמונה פחות ורודה. הרושם העגום הוא כי תכלית האשה היא להיות אינקובטור לגזע העליון ולשרתו, ותו לא. הרמב"ם, ספר נשים, הלכות אישות, פרק כ"א: http://www.snunit.k12.il/kodesh/mtr/aisu021.html פסוק שביעי: "נמצאו כל המלאכות שכל אישה עושה לבעלה, חמש מלאכות - טווה, ורוחצת פניו ידיו ורגליו, ומוזגת לו את הכוס, ומצעת את המיטה, ועומדת לשמש בפניו" פסוק עשירי: "כל אישה שתמנע מלעשות מלאכה מן המלאכות שהיא חייבת לעשותן - כופין אותה ועושה, אפילו בשוט" סכום סופי: daasemes אינו מצליח להדוף את טענות המקשנים...
G o v er n o r
New member
בור הוא שמך האמצעי, חביבי. הריון
הוא משך הזמן מהפרית ביצית ועד המלטה או בקיעה. "אינו יודע שנתגלה שנחש יכול להוליד עד שבע שנים מהזיווג" זאת יכול לראות גם כל פלאח. השאלה היא מהו ההסבר הנכון. הריון הוא משך הזמן מהפרית הביצית ועד המלטה או בקיעה. מסקנה: חז"ל הבינו בזואולוגיה כמו פלאח. "שנשתנו הטבעים של הרבה בעלי חיים" לא במהלך אלפיים השנים האחרונות...
הוא משך הזמן מהפרית ביצית ועד המלטה או בקיעה. "אינו יודע שנתגלה שנחש יכול להוליד עד שבע שנים מהזיווג" זאת יכול לראות גם כל פלאח. השאלה היא מהו ההסבר הנכון. הריון הוא משך הזמן מהפרית הביצית ועד המלטה או בקיעה. מסקנה: חז"ל הבינו בזואולוגיה כמו פלאח. "שנשתנו הטבעים של הרבה בעלי חיים" לא במהלך אלפיים השנים האחרונות...
G o v er n o r
New member
בס"ד. בור הוא שמך האמצעי. הריון
הוא משך הזמן מהפרית הביצית ועד ההמלטה/הבקיעה. כל פלאח יכול היה לערוך תצפית בנחשים ולדווח כי עברו שבע שנים מן ההזדווגות ועד ההשרצה/בקיעה. חז"ל הבינו בזואולוגיה לא יותר מפלאח, ולא ספקו את ההסבר הנכון...
הוא משך הזמן מהפרית הביצית ועד ההמלטה/הבקיעה. כל פלאח יכול היה לערוך תצפית בנחשים ולדווח כי עברו שבע שנים מן ההזדווגות ועד ההשרצה/בקיעה. חז"ל הבינו בזואולוגיה לא יותר מפלאח, ולא ספקו את ההסבר הנכון...
הנחשים
בס"ד בגמרא מסכת ברכות דף ח´ ובמדרש בב"ר פ"כ נאמר כי נקבת הנחש נמשך הריונה שבע שנים, דבר זה מרומז בפסוק העוסק בקללה שנתקלל הנחש. במציאות היום רוב הנחשים אינם עומדים בקריטריון זה. והנה הגמרא אינה לומדת זאת מפסוק בלבד, מביאה היא עדות של חכם יוני כי גידל נחשים ובודד את הנקבה מן הזכר ואחר שבע שנים ילדה! והרי איש לא חשד את הגמרא בעדויות שקר. ויש להבהיר: א. לא ברור לאיזה סוג של נחש התכוונה הגמרא, כיום ידוע כי יש נחשים שבהם הנקבה יולדת שנים ארוכות אחר שפגשה בזכר ואצל הזעמן נמשך הדבר גם שבע שנים (החי והצומח של ארץ ישראל כרך 5 עמ´ 30). הועתק מדפים שנשלחו על ידי הרב נויגרשל.
בס"ד בגמרא מסכת ברכות דף ח´ ובמדרש בב"ר פ"כ נאמר כי נקבת הנחש נמשך הריונה שבע שנים, דבר זה מרומז בפסוק העוסק בקללה שנתקלל הנחש. במציאות היום רוב הנחשים אינם עומדים בקריטריון זה. והנה הגמרא אינה לומדת זאת מפסוק בלבד, מביאה היא עדות של חכם יוני כי גידל נחשים ובודד את הנקבה מן הזכר ואחר שבע שנים ילדה! והרי איש לא חשד את הגמרא בעדויות שקר. ויש להבהיר: א. לא ברור לאיזה סוג של נחש התכוונה הגמרא, כיום ידוע כי יש נחשים שבהם הנקבה יולדת שנים ארוכות אחר שפגשה בזכר ואצל הזעמן נמשך הדבר גם שבע שנים (החי והצומח של ארץ ישראל כרך 5 עמ´ 30). הועתק מדפים שנשלחו על ידי הרב נויגרשל.
G o v er n o r
New member
בס"ד. אי"ה. בע"ה. חבל"ז. נקבת מינים
מסוימים של נחשים החיים באזורים צחיחים ועויינים, אשר בהם אין סכוי רב למפגש עונתי בין זכרים ונקבות, יכולה לשמר בגופה קפסולת זרע כמה שנים. האם זה הריון של כמה שנים? ברור שלא. לכל מין של חי יש תקופת הריון מוגדרת מרגע _הפרית_ הביצית ועד לבקיעה/המלטה, האפינית לאותו מין. כלום יעלה על דעתנו לטעון כי אשה שהתעברה מתרומת זרע משומרת בת X שנים - הריונה נמשך X שנים? מה המיוחד בחז"ל? הרי כל פלאח יכול לערוך תצפית על נקבת נחש ולטעון שההריון נמשך שבע שנים. רק זואולוג יבין מה קורה באמת. כלומר חז"ל דווחו על תופעה, אולם לא ספקו את ההסבר הנכון, שהנקבה משמרת קפסולת זרע, וברגע מסוים מתחיל תהליך פיסיולוגי הורמונלי הממיס את מעטפת הקפסולה וגורם להפרית ביציות ומרגע זה - משך התפתחות העובר הוא כך וכך שבועות, בדיוק כמשך האפיני לכל מין ומין. סכום: לחז"ל הבנה בהריונות נחש, כמו לפלאח...
מסוימים של נחשים החיים באזורים צחיחים ועויינים, אשר בהם אין סכוי רב למפגש עונתי בין זכרים ונקבות, יכולה לשמר בגופה קפסולת זרע כמה שנים. האם זה הריון של כמה שנים? ברור שלא. לכל מין של חי יש תקופת הריון מוגדרת מרגע _הפרית_ הביצית ועד לבקיעה/המלטה, האפינית לאותו מין. כלום יעלה על דעתנו לטעון כי אשה שהתעברה מתרומת זרע משומרת בת X שנים - הריונה נמשך X שנים? מה המיוחד בחז"ל? הרי כל פלאח יכול לערוך תצפית על נקבת נחש ולטעון שההריון נמשך שבע שנים. רק זואולוג יבין מה קורה באמת. כלומר חז"ל דווחו על תופעה, אולם לא ספקו את ההסבר הנכון, שהנקבה משמרת קפסולת זרע, וברגע מסוים מתחיל תהליך פיסיולוגי הורמונלי הממיס את מעטפת הקפסולה וגורם להפרית ביציות ומרגע זה - משך התפתחות העובר הוא כך וכך שבועות, בדיוק כמשך האפיני לכל מין ומין. סכום: לחז"ל הבנה בהריונות נחש, כמו לפלאח...
G o v er n o r
New member
לא נשתנו הטבעים של בעלי החיים
בארבעת אלפים השנים האחרונות. מובן שנאמר "לא בשמים היא" וכן "ועשית ככל אשר יורוך", אולם זה אומר לי שאין מקור הדברים שמימי, אלא בינת בני אדם...
בארבעת אלפים השנים האחרונות. מובן שנאמר "לא בשמים היא" וכן "ועשית ככל אשר יורוך", אולם זה אומר לי שאין מקור הדברים שמימי, אלא בינת בני אדם...
כויפר חרדי
New member
על דעת אמת אין תשובות-רק תירוצים
האמת צריכים לאומר גם כשזה לא נעים.
האמת צריכים לאומר גם כשזה לא נעים.
סולון האטלנטי
New member
יפה, יש התייחסות לאתרי.
כל התשובות לכל השאלות, נמצאות באתר המורחב, שאת כתובתו ניתן לקבל במסרים.
כל התשובות לכל השאלות, נמצאות באתר המורחב, שאת כתובתו ניתן לקבל במסרים.
Copyright©1996-2021,Tapuz Media Ltd. Forum software by XenForo® © 2010-2020 XenForo Ltd.