מוכר, ידוע ואין מושג איך לשנות זאת.
הלוואי וידעתי, אני בטוחה שזה היה עוזר לי המון בחיים... לעיתים בתוך כל התוהו ובוהו של חיי היומים, נדמה כי אין לי אפילו רגע אחד לעצמי, נדמה כי לאיש לא אכפת מה אני רוצה/מרגישה/צריכה/מצפה, לעיתים נדמה לי כי אבדה התקווה בנושא זה, כולם היום כל כך מרוכזים בעצמם, במה הם רוצים/צריכים/מרגישים/מה מגיע ל ה ם, מה חשוב ל ה ם, ואתה כאדם יושב ומחכה ומחכה שמישהו ישים לב גם לצרכיך, לרגשותיך, לפחדיך, ולצערי לפחות אצלי זה לא קורה. כל היום אני מוצאת עצמי עסוקה בטיפול ביושבי הבית, ברצונותיהם/צרכיהם וכו' ובסוף היום (כביטוי), אני מרגישה ריקנות שנדמה שלאיש לא אכפת ממנה. כל פעם אני מחליטה שהנה הגיע הזמן לקום ולעשות מעשה, עכשיו תורי, עכשיו אני כאן וגם לי מגיע, אך לצערי כנראה שאין בי מספיק כוחות נפש כדי לדאוג שהמצב הזה ישמר מעבר לשעה אחת... הלוואי ומישהו יוכל לתת לי עיצה מועילה בתחום הזה כי אני כמעט וויתרתי רחמנא ליצלן על עצמי ... תודה
