תשומת לב
בני הבכור בן 7. יש לו 2 אחים ( בני 4 ושנה), הוא זקוק כל הזמן לתשומת לב , לא משנה היכן נמצא ולא משנה מי איתו, כלומר מדובר בתשומת לב כזו ששמה אותו במרכז העיניינים , בין אם היא שלילית או חיובית.לדוגמא( אחת מיני רבות) כשיש לנו (ההורים ) זוג חברים שמגיע לבקר אותנו ואנו רוצים לשבת איתם , הוא חייב להראות לכולם מה הוא יודע לעשות, מה הוא צייר,בנה וכו', ואחרי שכבר אין לו מה להראות טו לחילופין כבר לא מתייחסים אליו , הוא מתחיל לריב עם אחיו לידינו מה שגורם לנו להתייחס אליו ( בדרך השלילית). לא חסרה לו תשומת לב מאיתנו , אני חושבת שהוא מקבל יותר משני אחיו. איך ללמד אותו שלא צריך כל הזמן להיות במרכז העניינים , לא לדרוש תשומת לב ללא הכרה? תודה
בני הבכור בן 7. יש לו 2 אחים ( בני 4 ושנה), הוא זקוק כל הזמן לתשומת לב , לא משנה היכן נמצא ולא משנה מי איתו, כלומר מדובר בתשומת לב כזו ששמה אותו במרכז העיניינים , בין אם היא שלילית או חיובית.לדוגמא( אחת מיני רבות) כשיש לנו (ההורים ) זוג חברים שמגיע לבקר אותנו ואנו רוצים לשבת איתם , הוא חייב להראות לכולם מה הוא יודע לעשות, מה הוא צייר,בנה וכו', ואחרי שכבר אין לו מה להראות טו לחילופין כבר לא מתייחסים אליו , הוא מתחיל לריב עם אחיו לידינו מה שגורם לנו להתייחס אליו ( בדרך השלילית). לא חסרה לו תשומת לב מאיתנו , אני חושבת שהוא מקבל יותר משני אחיו. איך ללמד אותו שלא צריך כל הזמן להיות במרכז העניינים , לא לדרוש תשומת לב ללא הכרה? תודה