תשוקה, להיות או לא להיות?
ללא התשוקה לא היינו מתרגשים אותה התרגשות שעולה מכפות רגלינו, לביטננו, איברינו ,מדגדגת, מתהלכת, מתנועעת לכיוון מוחנו. בלי התשוקה היינו בטוחים בדלת אמותינו אותו ביטחון שייסדנו כל אותם השנים, אותו ביטחון שמחר יהיה בדיוק אותו דבר, ביטחון שקרוב כל כך לליבנו. ללא התשוקה לא היינו רואים פרפרים מכל מיני צבעים אותם פרפרים, שמטיילים עלינו, מגיעים לכל פינה בגופינו, עולים למעלה לכיוון מוחנו. בלי התשוקה לא היינו מסכנים את ההווה שלנו, יודעים שאם הסוד יפרוץ, יתגלה, יערער את יסודותינו, יפגע בליבנו. ללא התשוקה לא הייתי נושם ריח אחר, מתגלגל, מתכרבל, צובע את חיי בגוונים של צבעים אחרים, שומע צחוק, מריח שמפו, מטייל על שפתיים לא מוכרות, מנסה לזהות אנחה רפויה, מקבץ את הרעשים והצלילים עמוק למוחי, שומר עליהם לזמנים עצובים. בלי התשוקה השיגרה הייתה נצבעת אפור, יום היה רודף יום, הזמן רץ וממהר, החיים הולכים ואוזלים, האם כך נחיה הלא ליבנו יישבר. ללא התשוקה לא הייתי פוגש את לשונך, רוקד איתה את ריקוד האהבה, מטייל איתה לכל נקיק בגופך, עולה לכל ביקעה, יורד לכל ואדי, משרטט את כולך מכף רגל ועד ראש בעזרת שפתיי, מתקן את הדרוש תיקון עם לשוני, מצייר אותך במוחי. תשוקה, להיות או לא להיות? מוח מול לב? מציאות מול פנטזייה? רצונות מול מאווים? מי אמר שהחיים פשוטים? שמח שהם לא...
ללא התשוקה לא היינו מתרגשים אותה התרגשות שעולה מכפות רגלינו, לביטננו, איברינו ,מדגדגת, מתהלכת, מתנועעת לכיוון מוחנו. בלי התשוקה היינו בטוחים בדלת אמותינו אותו ביטחון שייסדנו כל אותם השנים, אותו ביטחון שמחר יהיה בדיוק אותו דבר, ביטחון שקרוב כל כך לליבנו. ללא התשוקה לא היינו רואים פרפרים מכל מיני צבעים אותם פרפרים, שמטיילים עלינו, מגיעים לכל פינה בגופינו, עולים למעלה לכיוון מוחנו. בלי התשוקה לא היינו מסכנים את ההווה שלנו, יודעים שאם הסוד יפרוץ, יתגלה, יערער את יסודותינו, יפגע בליבנו. ללא התשוקה לא הייתי נושם ריח אחר, מתגלגל, מתכרבל, צובע את חיי בגוונים של צבעים אחרים, שומע צחוק, מריח שמפו, מטייל על שפתיים לא מוכרות, מנסה לזהות אנחה רפויה, מקבץ את הרעשים והצלילים עמוק למוחי, שומר עליהם לזמנים עצובים. בלי התשוקה השיגרה הייתה נצבעת אפור, יום היה רודף יום, הזמן רץ וממהר, החיים הולכים ואוזלים, האם כך נחיה הלא ליבנו יישבר. ללא התשוקה לא הייתי פוגש את לשונך, רוקד איתה את ריקוד האהבה, מטייל איתה לכל נקיק בגופך, עולה לכל ביקעה, יורד לכל ואדי, משרטט את כולך מכף רגל ועד ראש בעזרת שפתיי, מתקן את הדרוש תיקון עם לשוני, מצייר אותך במוחי. תשוקה, להיות או לא להיות? מוח מול לב? מציאות מול פנטזייה? רצונות מול מאווים? מי אמר שהחיים פשוטים? שמח שהם לא...