אלמונית142
New member
תשישות נפשית
היי לכולן, חלק מכירות אותי כבר בפורום חלק פחות. כמעט בשבוע 16 ואני פשוט תשושה נפשית. מאז האובדן בספטמבר (הפלה נדחית) אני בטיפול פסיכולוגי שאז הטיב עם מצבי עד להריון הנוכחי שאז כל החרדות פרצו עד כדי התקפי חרדה. מרגישה שהטיפול הפסיכולוגי לא עוזר, בעלי מתנגד שאקח כדורים בטענה כי זה יכול להזיק לעוברית החמודה שבבטני. ואני? אני תשושה. אני כבר לא מבחינה מתי הפחד שלי רציונאלי ומתי לא. רק אתמול הבטחתי לעצמי להירגע ולנשום ושהכל בסדר והצלחתי עד היום בבוקר. היום בבוקר תפס אותי כאב נוראי ברגל בעוצמה נוראית שגרם לי ממש לקפוץ מהשינה ולהתיישב על קצה המיטה. ואז כמובן איך לא? נבהלתי מהקפיצה של עצמי ושחלילה יכולתי לגרום נזק מאחר ונאמר לי לא פעם על ידי הסובבים לא לעשות תנועות מהירות וחדות, ושוב החרדות החלו ולא יודעת עם לגיטימיות או לא. אפילו נסיעה באוטובוס נהייתה עבורי משימה קשה כי אנשים נדחפים ואני נבהלת נורא מהסיטואציה. אשמח להמלצות לטיפול ולגורמים מומלצים שניתן לפנות אליהם מאחר ומבינה שניסיתי אבל הטיפול כרגע לא מטיב עם מצבי.
היי לכולן, חלק מכירות אותי כבר בפורום חלק פחות. כמעט בשבוע 16 ואני פשוט תשושה נפשית. מאז האובדן בספטמבר (הפלה נדחית) אני בטיפול פסיכולוגי שאז הטיב עם מצבי עד להריון הנוכחי שאז כל החרדות פרצו עד כדי התקפי חרדה. מרגישה שהטיפול הפסיכולוגי לא עוזר, בעלי מתנגד שאקח כדורים בטענה כי זה יכול להזיק לעוברית החמודה שבבטני. ואני? אני תשושה. אני כבר לא מבחינה מתי הפחד שלי רציונאלי ומתי לא. רק אתמול הבטחתי לעצמי להירגע ולנשום ושהכל בסדר והצלחתי עד היום בבוקר. היום בבוקר תפס אותי כאב נוראי ברגל בעוצמה נוראית שגרם לי ממש לקפוץ מהשינה ולהתיישב על קצה המיטה. ואז כמובן איך לא? נבהלתי מהקפיצה של עצמי ושחלילה יכולתי לגרום נזק מאחר ונאמר לי לא פעם על ידי הסובבים לא לעשות תנועות מהירות וחדות, ושוב החרדות החלו ולא יודעת עם לגיטימיות או לא. אפילו נסיעה באוטובוס נהייתה עבורי משימה קשה כי אנשים נדחפים ואני נבהלת נורא מהסיטואציה. אשמח להמלצות לטיפול ולגורמים מומלצים שניתן לפנות אליהם מאחר ומבינה שניסיתי אבל הטיפול כרגע לא מטיב עם מצבי.
