תשמעו משהו......

אילת33

New member
תשמעו משהו......

טוב, אז ככה - אחרי השמחה הגדולה של חיי, שגידי, שהרי הוא הגידול שהחליט להיות בתוכי, לא גדל.... אחרי שהייתי ברקיע השביעי, אחרי המנוחה שהגיעה מייד אחרי גילויו, התחלתי לעבור תהליך חדש... כי אלמלא התהליכים העמוקים הללו, אגדל אותו שוב, וחייבת לעצמי את התהליך, את הלימוד שבדרך ואת המאמץ והאושר והשמחה. אז הפעם אני מתמקדת בתמונות מחיי, בהתהוות שלי כאישיות. כל אחד מאיתנו בנוי מאלפי תמונות שיוצרות התרחשות, התהוות של האישיות שלו. כעת משימתי היא לגלות את התמונה החדשה שתתגלה במהלך העבודה המעמיקה על התמונות הללו, ברור לי שיתגלה פה רצף מופלא של בחירות מודעות ולא מודעות שהיו לי, ברור גם שיצוצו ויעלו נושאים שטיטאתי אל מתחת לשטיח, והכי ברור שתתגלה לי תמונה חדשה של אישיותי בראי המציאות, בלי לשפוט, בלי לבקר, בלי לסנן דרך העיניים של אמא ושל המורים ה"דגולים" של הביקורת בחיי... מזמינה אתכם להיות חלק בתהליך שלי עם עצמי, אולי אפילו לעשות עבודה משלכם, להרכיב את הפאזל של חייכם בעצמכם, הפעם מחדש, תוך הסתכלות על תמונות שיוצרות תמונה כוללת. מבטיחה לשתף אתכם! אוהבת שלכם, אילת
 

יחפנית

New member
טוב איני בצט יותר ...אני כאן כותבת

לך .........כתבת ...." אלמלא התהליכים העמוקים הללו, אגדל אותו שוב" ככה בדיוק אני הרגשתי ....... תוך 4 וחצי חודשים נעלמו התאים , הרופאים נאותו ברוב כבודם לתת לי תעודת רימיסייה , או בתירגום חופשי ..... אינך ככל האדם עוד . כי כרגע בגלל סיבה לא ידועה זה הפסיק , אבל מכיוון שאיננו יודעים למה זה התחיל ממקודם , ואיננו מבינים כל כך למה הזה נעצר .... אז בואי נאמר שכרגע זה בנסיגה ..... נסיגה .... זה מושג מעולם מלחמה . האוייב נסוג , האוייב יכול להתגבש , האוייב יכול לתקוף ....... יופי נחמה , חשבתי לנוכח החיזוי הנסיגתי של הרופאים . אז ככה , לי לא היה ספק שאני יצרתי את הסרטן . לא במודע , אבל בהחלט בתת המודע . בעוד הרופאים לא ידעו את מקורות הסרטן ..... לי היה דווקא די ברור כיווני החיפוש . והם אגב לא היו קשורים לסרטן , אלא לדרכי התמודדות שלי עם החיים ועם העולם . ובעוד הרופאים הביטו על הסימפטום שהצטמק ונעלם . אני ידעתי שלי עוד נכונה עבודה להעמיק ולחדור למקום היכן שנוצרה ההחלטה ליצור סרטן . מלכתחילה . כי אם יצרתי . אז אני אשנה . ואז איני ברימיסיה , אלא בהבראה , וזו מילה שכבר נשמעת לי יותר פוזיטיבית . ואם יגיע שוב ..... נו אז לפחות כבר אדע את הדרך למקום ששם גופי מייצר בי סרטן . ובעיני המקום הוא רגשי . ================================================== אילת נו כבר נפגשנו לזמן אלוהים שיחתי מדהים .... וזה כרגע לקח אותי מהתחושות שהיו בי כשעמדתי לכתוב לך כאן . אבל בינתיים קראתי את הכתבה , ואני חייבת לומר לך שבקטע אותו את כתבת ...... את אכן גדולה מהחיים . אולי הכתבה עצמה צריכה להכתב על ידי אדם שפעם היה לו סרטן , אולי זה ישמע קצת אחרת . כי לצערי זה קצת מהול בצבעים של אדם שיש לו פחדים כבדים מסרטן . אז אולי כשהכתבת תסכים לצאת למסע הכרת הסרטן , אולי הכתבה שלה תכיל את פניני מילותייך וחוויותייך בדרך יותר קלילה שאולי תשקף יותר את המקום בו את נמצאת . חיבוק ענק בינתיים אני
 

יאיר24

New member
תודה

מהנסיון שלי מצאתי שהתענוג הגדול ביותר זה להיפגש עם עצמי. הסיפור שאני מגלה - מרגיש כמו להתקלף מתוך הפקעת, להציץ לגדל גבעול יציב ולפרוח. כמו טיול בארץ מופלאה שמספרת סיפור חדש בכל הצצה. תודה עבור ההזדמנות איילת.
 
למעלה