תשמעו סיפור - ושאלה בצדו
לפני כחודשיים כתבתי כאן על ה"גילוי" החדש שלי - דלעת ערמונים, שלא הכרתי קודם.
תמיד הייתי מטורפת על ערמונים, וטעמם. את ההיכרות עשה לי הבן שלי, ומסתבר שארבעת
המוסקטרים - שני הבנים ונשותיהם - אוכלים את זה כל שבוע ואוהבים מאוד על אף שהם לא
במיוחד מתים על ערמונים כמוני.
לימדו אותי, ולמדתי: לחתוך לפלחים, שמן זית, מלח, פפריקה או פלפל, לעסות, לתנור ל-20 עד 30 דקות,
בלי קילוף. אני הארכתי את זה ל-30 עד 40 דקות. אני שמה תבנית ענקית מלאה פלחים, ואולי זה
עניין של תנור. אני גם אוהבת יותר קריספי מרך. וגם אנחנו, כל שבוע... וכולם אוהבים, כולל הילדים של
בן זוגי שנחשפו גם הם לזה לראשונה.
לפני שבוע דיברתי עם דודה שלי וסיפרתי לה על זה. הם לא מכירים את זה. שמחתי לגלות לה, והיא שמחה
לגילוי, משום שהם משפחה בה כמעט כולם צמחונים, אז זה נכס אמיתי.
התקשרה עכשיו, אמרה שהכינה בהתלהבות ביום שישי, העבירה את ההתלהבות שלי, וכולם התלהבו... עד שטעמו.
ממש ירקו מהפה. אי אפשר לאכול את זה, אמרו. ארבע נפשות צמחוניות, והרקע הקולינרי שלנו הוא אותו רקע.
עברנו על המתכון בטלפון, בדיוק כמו שאני עושה. היא אמרה שהם היו גדולים, האם זה משנה, שאלה. אני אמרתי שלדעתי
לא צריך לשנות, כי אני תמיד קניתי מעורב. גם אתמול קניתי ואכן היו רק גדולים, אבל עדיין לא הכנתי ולא ראיתי אם זה שונה.
אבל היתה לי הרגשה שהם כאילו קצת יותר קשים מהרגיל (תמיד הם קשים).
אתן יכולות לפתור לי את התעלומה? גם באינטרנט ראיתי שזה נחשב מעדן. האם יש לזה עונה ויכול להיות שהיא נגמרה ועכשיו
הגיעו ה"לא טובים"? אני משתגעת, היא משתגעת, והמוניטין שלי בכלל יותר טוב שנתעלם ממה שקרה לו...הדוד שלי אמר לה:
אין מצב שאמרלדה המליצה על - זה! - את הכנת לא טוב. והיא אמרה לו: אתה קנית לא טוב. קנית גדולים... ?????