תשמעו (תקראו...)

[princes0sh]

תשמעו (תקראו...)

דפדפתי כאן קצת ובפורום ההורות המאוחרת לא מצאתי משהו שקשור להורות הזאת, המאוחרת.
אז אני מאתגרת.

אני בת 43 כבר חודש.
יש לי שתי בנות. 6 ו-2.
מטיפולים.
סגנית מנהלת בית ספר.
לומדת ניהול בתי ספר.
הקריירה בהמראה.
הגוף קצת עגלגל ועייף.
תודה לאל בריאה ושמחה ומודה על כל דקה.
ושתי בנות זה יותר ממה שהיה לי עד לפני שש שנים.
למרות שאני נשואה כבר 20 שנה.... ולא הלך לנו להרות.
אז עכשיו חלון האפשרויות הולך ונסגר. הגיל, העבודה, הכוח.
אבל מרגיש לי שלצד זה שכאילו לא מתאים לי עוד הריון.... תמיד אחוש תחושת פספוס כי כאילו הדבר המושלם הוא שלושה ילדים ואולי שתיים נראה לי קצת מעט... אפילו שהן גדולות מהחיים.
אז נכון מרגישים בי את הלבטים? הפחדים?
כ"כ מתקשה לקחת החלטה.
אשמח למחשבות שלכן.
אין תשובות נכונות או פוולריות.
תנו הכל.
תודה!

 

[princes0sh]

פופולריות.

 

[טנקרבלי]

היי princesosh

אני קוראת את ההודעה שלך ומזדהה עם מה שאת מרגישה..

אני בת 38 וחצי אמא לבנים מתוקים וחמודים... מורה במקצועי ... כל כך אוהבת ילדים וכל כך רוצה להמשיך ולהרחיב את התא המשפחתי.

גם אני והחצי התלבטנו האם כדאי "בגילי המופלג" להיכנס להריון ולהביא עוד

החששות שלי בעיקר מההריון.. אני לא כל כך צעירה וגם גופי מעט עגלגל ועייףףףףףףף..

יש לי בבית בנים בריאים , אז למה לקחת את הסיכון

שמעתי על נשים שנכנסו להריון בגיל מאוחר יותר וההריון שלהן לווה בקשיים רבים, עוברים עם בעיות כרומוזומאליות , בעיות בלידה ושאר ירקות ...

אם יש בך את הכוח והרצון לעוד ילדים.. לכי על זה..

שיהיה בהצלחה

 

[רזאי]

איך המדדים שלך?

לצערי, הגוף שלי הזדקן מאוד מוקדם. בהריון בגיל 39 כבר היו לי סיבוכים, שכנראה נגרמו בגלל הגיל. אין סיכוי שהייתי יכולה לשאת עוד הריון. ידעתי שמאוד מאוחר בשבילי, כי כבר בגיל 36 ראינו שאני מבייצת לעיתים מאוד רחוקות.
לשמחתי התחלתי מאוד מוקדם, לפני שהתחילו הבעיות. יש לי 4 ילדים, שלושה מהם הבאתי בלי לחשוב על זה בכלל, בנסיון הראשון. הרביעית הגיעה אחרי 3 שנים, 3 הפלות, והרבה הורמונים. ההריון היה קשה מאוד. גולת הכותרת שלו היתה רעלת הריון שגרמה להולדת פגית.
כל הטיפולים שעברנו איתה אח"כ, גרמו לי לחשוב שהייתי מאוד אנוכית. הייתי צריכה להביא אותה לעולם שנים קודם, או להכיר במגבלות הגופניות שלי ולוותר. היום היא כבר בסדר, ואני יותר סלחנית כלפי עצמי, אבל עדיין לפעמים זה מנקר.

 

[סגלה]

אצלי

ילדתי גם בגיל צעיר וגם בגיל מבוגר 40
מבחינת ההריון בגיל מבוגר לא היו לי בעיות מיוחדות .
נכון שכדי להיכנס להריון עברתי כמה הפלות מוקדמות אבל בהריון עצמו הרגשתי טוב
פחדים בהחלט היו אבל אצלי גם בהריונות בגיל צעיר היו פחדים.
והיום הקטנה שלי כבר בת 8 והיא מוסיפה הרבה אור במשפחה

 

[schlomitsmile]

מה אומר האיש? הריון, לידה, ילד/ה חדש/ה- זה הרי מסע אל הלא-נודע.
כיון שהוא השותף שלך למסע הזה,
ובמיוחד שאת לא ממש סגורה עם עצמך,
השיקול המרכזי לדעתי צריך להיות איך הוא מרגיש עם זה.
אם הוא רוצה כמוך, אז הוא יתמוך בך אל מול כל הקשיים,
ואז הם פחות מפחידים

אם לא, אז גם אם הוא "נחמד" וישתף פעולה למענך,
זה לא ממש אותו הדבר...

 

[דינהלה1]

עד שתקבלי החלטה סופית

ממליצה לך דבר ראשון לגשת לרופא פריון שיבצע לך ולבעלך את הבדיקות הרפואיות וייתן לכם הערכה רפואית והסיכויים והסיכונים. הריון וכל הכרוך בו הם חלק מהעניין. מצד שני הוא נמשך רק 9 חודשים וילד זה לכל החיים...רק את יכולה לקבוע האם את יכולה לעמוד בכך לכן המלצתי לך תבררי את כל מה שצריך ותשקלי כדי לקבל החלטה בהקדם. מה שלא תחליטי שיהיה בהצלחה.

 

[ayely33]

אני בת 41 והייתי בהתלבטות דומה

בערך מגיל 40 כי הרגשתי שאם לא עכשיו זה כבר לא יהיה.
יש לי ילד בן 4 וילדה בת 6, המצב הגופני קצת בעייתי וגם הכוחות,
הבן שלי מאוד מאתגר עם אנרגיות שהלוואי עלי

והאמת ככל שהזמן עובר המחשבה על הריון וההתחלה עם לילות לבנים וכו' פשוט לא רוצה, מרגישה שעכשיו אני מתחילה לחזור להנות גם מהזמן שלי, וגם יש תקופות עומס של בית/ עבודה וכלכלית לא קל, אז החלטתי לוותר, אני מודה לאלוהים על השניים שיש לי (כי כבר חשבתי שאני לא אזכה בכלל לילדים) ,בקיצור כל אחד והשיקולים שלו בחיים - בהצלחה