תשמעו..

[1סימה]

תשמעו..

הנסיך שלי התחיל לגלות את הפנים שלי נכון שזה נפלא????. (למי שלא זוכר בן 15 חודש עם איחור התפ רב תחומי) הוא תופס לי את האף והאוזן ומכניס יד לפה שלי, אבל הכי מצחיקה אותו הלשון שלי . כשאני מוציאה אותה לעברו ומזיזה אותה הוא פשוט מתפוצץ מצחוק, היום הוא אפילו חיפש אותה כשהיא נעלמה בפה. נכון שזה נפלא? מה אתם אומרים, לאן אפשר להתקדם מכאן?

 

[אמא של אוהב]

השמיים הם לא הגבול!

איזה כיף, איזה יופי. אני מכירה כל כך את קפיצת הלב הזאת כשיש את הקפיצות האלה, כשמשהו פשוט כל כך שנראה בלתי מושג ובלתי אפשרי אתמול אצל הילד הוא פתאום קורה , ובקלות. איזה יופי! לשמוח ולשמוח, ולשאוב כח מהרגע הזה לרגעים מאכזבים יותר.

 

[1סימה]

למה לצפות לאכזבות?

אני שואבת כוחות מהרגעים הללו כדי להמשיך ולקדם אותו לרגעים יפים יותר, לא מוכנה לחכות לאכזבות.

 

[anidnd]

זה מזכיר לי סיפור יפה...

על מלך שחיפש אחרי הדבר שיהפוך את האיש המאושר לעצוב ואת האיש העצוב למאושר. כל האנשים בממלכה נירתמו לחיפוש, כי כמובן מי שימצא יקבל את יד ביתו של המלך. הרבה אנשים הביאו למלך כל מיני דברים עד שלבסוף הגיע עלם צעיר שהלך בכל רחבי הממלכה וחזר עם טבעת שבתוכה היה כתוב משהו. המלך קרא את הכיתוב בתוך הטבעת, הנהן בראשו ואמר: אכן, מצאת את הדבר שיהפוך את האיש המאושר לעצוב ואת האיש העצוב למאושר. ומה היה כתוב בתוך הטבעת? "גם זה יעבור" (או כפי ששמעתי את הסיפור המקורי באנגלית: This too shall pass). ואם נזכור את זה, אז נוכל להנות מההצלחות ומרגעי האושר ולשהות בהם כמה שיותר, ונוכל גם לזכור את המילים הללו בימים היותר קשים ולקוות שהם יעברו מהר מהר ונגיע שוב לימים מאושרים יותר.

 

[1סימה]

כן בהחלט...

דואגת שהרגעים המאושרים לא יגמרו לעולם...