אביב וסתיו
New member
תשעים שנה- מתוך הספד
מתוך הספד שכתבתי לזכרו של ש' מרקוביץ יליד העיר סאטמר,יהודי יקר,גבאי בית כנסת בבאר שבע, נפטר בהיותו בן תשעים שנה: במבטך העמוק כים מים צופה אלינו ממרום שמיים. הרגע, הרגש לא תם וקולך עוד לא נדם. תשעים שנה, תשעים הם שנות דור, אוצר חיים, כספר היסטוריה מהלך שעבר כורך אחר כורך, ממלחמת העולם הראשונה למלחמה השנייה ואסונה. מחיים בארץ גולה אל ישראל וסף הגאולה. בהרי הקרפטים ראשית בעיר ואם חסידית שם הרבי וקהילתו כמו רועה וצאן מרעיתו. רוב משפחתו הענפה וקהילתו הנאדרה והיפה עלו השמיימה בתמרות מהם אך נותרו דפי עדות וזכרונות. איש עבודה נקי כפיים הולך בדרך יראת שמיים, יהודי עדין ובעל מידות אוהב ואהוב על הבריות סמל, מופת ואות. בבית הכנסת שימש גבאי כבוד לא ביקש לא שכר ולא תנאי. במקדש מעט נאמן כשמש, משביר וחזן, לעבודת הקודש חש ככהן בבית המקדש בהשקט עשה מלאכתו ובצנעה שיחר לעבודתו באהבת ישראל פילל כבן נבחר לעם ישראל. בשנים האחרונות סגי נהור אך הביט מליבו הטהור כי יושרו הפיק אור ומצפונו צחור האפיל על פני הדור. תהא תורתו הברוכה למשען וכר מצוותיו כמטען, כי צבר מעשים ומצוות ועדים לו למאות. כשמואל הנביא בדורו יעלה לפנינו זכרו יעלו נא כל הדורות מעיניו הברות הטהורות זכות ילמד עלינו שיכופרו עוונותינו ויחיש אל גואלנו. במבטך העמוק כים מים צופה אלינו ממרום שמיים. הרגע, הרגש לא תם וקולך עוד לא נדם.
מתוך הספד שכתבתי לזכרו של ש' מרקוביץ יליד העיר סאטמר,יהודי יקר,גבאי בית כנסת בבאר שבע, נפטר בהיותו בן תשעים שנה: במבטך העמוק כים מים צופה אלינו ממרום שמיים. הרגע, הרגש לא תם וקולך עוד לא נדם. תשעים שנה, תשעים הם שנות דור, אוצר חיים, כספר היסטוריה מהלך שעבר כורך אחר כורך, ממלחמת העולם הראשונה למלחמה השנייה ואסונה. מחיים בארץ גולה אל ישראל וסף הגאולה. בהרי הקרפטים ראשית בעיר ואם חסידית שם הרבי וקהילתו כמו רועה וצאן מרעיתו. רוב משפחתו הענפה וקהילתו הנאדרה והיפה עלו השמיימה בתמרות מהם אך נותרו דפי עדות וזכרונות. איש עבודה נקי כפיים הולך בדרך יראת שמיים, יהודי עדין ובעל מידות אוהב ואהוב על הבריות סמל, מופת ואות. בבית הכנסת שימש גבאי כבוד לא ביקש לא שכר ולא תנאי. במקדש מעט נאמן כשמש, משביר וחזן, לעבודת הקודש חש ככהן בבית המקדש בהשקט עשה מלאכתו ובצנעה שיחר לעבודתו באהבת ישראל פילל כבן נבחר לעם ישראל. בשנים האחרונות סגי נהור אך הביט מליבו הטהור כי יושרו הפיק אור ומצפונו צחור האפיל על פני הדור. תהא תורתו הברוכה למשען וכר מצוותיו כמטען, כי צבר מעשים ומצוות ועדים לו למאות. כשמואל הנביא בדורו יעלה לפנינו זכרו יעלו נא כל הדורות מעיניו הברות הטהורות זכות ילמד עלינו שיכופרו עוונותינו ויחיש אל גואלנו. במבטך העמוק כים מים צופה אלינו ממרום שמיים. הרגע, הרגש לא תם וקולך עוד לא נדם.
