תשע שנות ../images/Emo210.gif גיבור מתוק וחכם שלי, מחר בבקר כולנו נשיר לך "זר לו פורח וחג לו שמח". ואתה כולך, כל יום, זר פורח, גם אם לא תמיד שמח. איזו דרך ארוכה עשית בתשע השנים האלה... איזו דרך ארוכה ומתפתלת עשינו איתך... כמה הרבה למדנו בזכותך על החיים, על עצמנו... כמו לטפס על האוורסט- לפעמים הרגליים מדממות, לפעמים נגמר החמצן, אבל - פסגה ועוד פסגה אתה השביל שנעלם לרגע, ומתגלה ומטפס ועולה ואין כח ויש כח ואתה מחייך - הזוהר הזה וצומחות לי כנפיים ופתאום הטיפוס לא קשה. אז נמשיך לטפס ילדי. תותון מתוקון שלי. בשבילך השמיים הם לא הגבול, הם רק ההתחלה.