שאלת המחיר המכרעת
המחיר שלא נלקח בחשבון- הראשון -המחיר הזול של ההתפשטות . כלומר לו היו מציעים מכונית יגואר לכל מי שתתפשט בציבור ,האם הדיעה הייתה דומה? שני- הגיל הצעיר של חלק מהמתפשטות שמעורר תהיה על חוקיות המפרסמים. השלישי- ההתחסדות וההכחשה לכאורה של בעלי החנות , הם לא היו אחראים, מישהו לקח את המקרופון ותיפקד כ די ג'יי , סתם באמצע היום באמצע הרחוב מישהו ערך תחרות כזו. האחרון מבחינתי לרגע זה, העלות הפומבית של ההתפשטות- הנשים שלא לקחו בחשבון את הצלומים, את השווק, את הפרסום בריש גלי. דוגמניות מדגמנות את גופן השכם והערב. באירוע "מצעד האהבה" ראיתי נערות ונשים כמעט ערומות כחלק מ"החוויה". סטודנטיות ביום הסטודנט משתתפות בתחרות ה"חולצה הרטובה". צעירות משתתפות ב"משחקי בוץ" תחרותיים לשם קבלת פרס. ב"ערבי בידור" מנחים (זולים) משאירים גבר בתחתונים תמורת וידאו וכו, אנשים מופיעים בתוכניות טלוויזיה וחושפים פן אינטימי של חייהם תמורת.... זאת בלי ללכת לתחומי הפורנו, החשפנות, וצלומי עירום. סתם... ביום יום של החיים. ויש בוודאי עוד הרבה דוגמאות לחשפנות זולה (גוף או נפש) אז על מה המהומה רבתי כאן? הבעיה המרכזית כאן הייתה הפומביות.