“ תעבירי לי את מנשה! “
פתאום תקף אותי חשק לכתוב משהו, אז כתבתי. הנה זה לפניכם פרק ראשון, מה דעתכם? (יותר טוב מהסיפור הקצר שלי לא?
). “ תעבירי לי את מנשה! “ “הוא לא נמצא, אתה רוצה שאני אשאיר לו הודעה? “ “תעירי אותו!, תני לי את הבוס שלו קורמץ'! “ “לעזאזל“ חשב אדם , “דווקא עכשיו אני מתעכב “ “אדוני? אדון קורמץ' נמצא כרגע בישיבה אתה רוצה שאני אמסור לו משהו בתום הישיבה? “ “לא!, תכנסי עכשיו ותגידי לו שזה חוזה העתידות של מנשה“ “סליחה? “ “אני לא צוחק שמעי פשוט תעשי את זה“ “רק תזכור שאנחנו מאתרים שיחות של סוכנים, אם אתה מנסה למתוח מישהו אתה תשלם על כך ביוקר “ כעבור כמה דקות מישהו ענה לטלפון “ אז מגד העתידות של מנשה, יש בפיך בשורות על עתידו של מנשה? “ “לא אבל אני חוזה את העתיד של גוש-דן“ אדם ניסה לנווט את דרכו בתוך כייברת', סורינון בזמן שמכוניתו שועטת ברחובות העיר האפלולית הריקה מאדם. אדם ניסה לצאת מהעיר ולאבד את מי שעקבו אחריו, הוא קיווה שהשעה המאוחרת תסייע לו לאבד את מי שעקבו אחריו אך לשווא. "שלום, ק' מדבר מי זה? " "הלו ק', זה 'האגוז הערבי' ובפי בשורה רעה" "דבר" "ובכן עוד שלוש שעות... " לפתע נשמעו יריות "הלו אגוז הכל בסדר!? " "לא אני תחת אש כבדה וצריך חילוץ" אדם ניהל מרדף עם כמה מכוניות. המכוניות שרדפו אחריו שעטו באוויר הקריר בזמן שהאנשים שהיו בהן רוקנו מחסניות שלמות על המכונית של אדם. אדם ניסה להתחמק מהם , ואף כנגד הוראות השימוש של המכונית, לעוף בזוית של תשעים מעלות בין הסמטאות צרות של העיר. "אגוזי תקשיב , הזנקנו רחפת היא תגיע תוך כמה דקות לפסל לזכר השאהידים בכייברת' , היא תחכה לך בדיוק דקה בהצלחה" בדיוק כשאדם בא להגיד "תודה " השיחה נותקה. אדם חייג את סיסמת ההשמדה העצמית של הסלולרי שלו וזרק אותו לכביש. אחת מהמכוניות שהיו בעקבותיו עברה מעל לסלולרי שלו ברגע התפוצצות. המדחפים של המכונית הפסיקו לעבוד והמכונית התפוצצה על יושביה. המכוניות שהיו לצידה נפגעו גם הן, הן הפסיקו לרחף והחלו לנסוע. אדם העביר את המכונית שלו לנהג אוטומטי ותיכנת אותה כך שברגע שהוא ייתקרב לטווח של 300 מטר מפסל השאהידים הדלת תפתח ותיסגר , והמכונית תמשיך לרחף במהירות ברחובות העיר בתקווה שהמכוניות שבעקבותיו ייבלעו את הפיתיון. אדם ראה בנהג האוטומטי שמהמכונית מתקרבת בקצב מטורף לנקודת הקפיצה הוא הוריד קמעה את מהירות מכוניתו. הדלת נפתחה והוא זינק ממנה ישר לתוך שיח שהיה במקרה איפה שהוא קפץ. הוא שמע את המכוניות ממשיכות לרחף ולירות וחייך. הוא בדק שאין שם את אחת מאותן מכוניות ורץ לעבר פסל השאהידים, הוא ראה את הרחפת, שנראתה כמו מכונית עיר, קטנה , קומפקטית ומעל הכל, שקטה . הוא רץ לעברה פתח את דלת הנוסעים ונכנס. מיד כשנכנס ראה שני אנשים ,כנראה חיילים לפי הלבוש, מכוונים עליו אקדחים, הדלת נסגרה והרחפת התרוממה.
פתאום תקף אותי חשק לכתוב משהו, אז כתבתי. הנה זה לפניכם פרק ראשון, מה דעתכם? (יותר טוב מהסיפור הקצר שלי לא?
). “ תעבירי לי את מנשה! “ “הוא לא נמצא, אתה רוצה שאני אשאיר לו הודעה? “ “תעירי אותו!, תני לי את הבוס שלו קורמץ'! “ “לעזאזל“ חשב אדם , “דווקא עכשיו אני מתעכב “ “אדוני? אדון קורמץ' נמצא כרגע בישיבה אתה רוצה שאני אמסור לו משהו בתום הישיבה? “ “לא!, תכנסי עכשיו ותגידי לו שזה חוזה העתידות של מנשה“ “סליחה? “ “אני לא צוחק שמעי פשוט תעשי את זה“ “רק תזכור שאנחנו מאתרים שיחות של סוכנים, אם אתה מנסה למתוח מישהו אתה תשלם על כך ביוקר “ כעבור כמה דקות מישהו ענה לטלפון “ אז מגד העתידות של מנשה, יש בפיך בשורות על עתידו של מנשה? “ “לא אבל אני חוזה את העתיד של גוש-דן“ אדם ניסה לנווט את דרכו בתוך כייברת', סורינון בזמן שמכוניתו שועטת ברחובות העיר האפלולית הריקה מאדם. אדם ניסה לצאת מהעיר ולאבד את מי שעקבו אחריו, הוא קיווה שהשעה המאוחרת תסייע לו לאבד את מי שעקבו אחריו אך לשווא. "שלום, ק' מדבר מי זה? " "הלו ק', זה 'האגוז הערבי' ובפי בשורה רעה" "דבר" "ובכן עוד שלוש שעות... " לפתע נשמעו יריות "הלו אגוז הכל בסדר!? " "לא אני תחת אש כבדה וצריך חילוץ" אדם ניהל מרדף עם כמה מכוניות. המכוניות שרדפו אחריו שעטו באוויר הקריר בזמן שהאנשים שהיו בהן רוקנו מחסניות שלמות על המכונית של אדם. אדם ניסה להתחמק מהם , ואף כנגד הוראות השימוש של המכונית, לעוף בזוית של תשעים מעלות בין הסמטאות צרות של העיר. "אגוזי תקשיב , הזנקנו רחפת היא תגיע תוך כמה דקות לפסל לזכר השאהידים בכייברת' , היא תחכה לך בדיוק דקה בהצלחה" בדיוק כשאדם בא להגיד "תודה " השיחה נותקה. אדם חייג את סיסמת ההשמדה העצמית של הסלולרי שלו וזרק אותו לכביש. אחת מהמכוניות שהיו בעקבותיו עברה מעל לסלולרי שלו ברגע התפוצצות. המדחפים של המכונית הפסיקו לעבוד והמכונית התפוצצה על יושביה. המכוניות שהיו לצידה נפגעו גם הן, הן הפסיקו לרחף והחלו לנסוע. אדם העביר את המכונית שלו לנהג אוטומטי ותיכנת אותה כך שברגע שהוא ייתקרב לטווח של 300 מטר מפסל השאהידים הדלת תפתח ותיסגר , והמכונית תמשיך לרחף במהירות ברחובות העיר בתקווה שהמכוניות שבעקבותיו ייבלעו את הפיתיון. אדם ראה בנהג האוטומטי שמהמכונית מתקרבת בקצב מטורף לנקודת הקפיצה הוא הוריד קמעה את מהירות מכוניתו. הדלת נפתחה והוא זינק ממנה ישר לתוך שיח שהיה במקרה איפה שהוא קפץ. הוא שמע את המכוניות ממשיכות לרחף ולירות וחייך. הוא בדק שאין שם את אחת מאותן מכוניות ורץ לעבר פסל השאהידים, הוא ראה את הרחפת, שנראתה כמו מכונית עיר, קטנה , קומפקטית ומעל הכל, שקטה . הוא רץ לעברה פתח את דלת הנוסעים ונכנס. מיד כשנכנס ראה שני אנשים ,כנראה חיילים לפי הלבוש, מכוונים עליו אקדחים, הדלת נסגרה והרחפת התרוממה.