‫חודש ינואר-ג'ניפר הופמן משליטה לכניעה

[קרן 311]

‫חודש ינואר-ג'ניפר הופמן משליטה לכניעה ../images/Emo204.gif

מאמר חודש ינואר של ג'ניפר הופמן מדבר על המעבר משליטה לכניעה. נתיב החיים שלנו הוא מאבק אמיתי של שליטה, בין האגו והנשמה, בין מה שאנו רוצים ומה שאנו מקבלים למעשה, ובין הרצון להיות במימד השלישי לבין ההבטחה להתעלות. אנו מומחים למציאות שלנו והמשמעות של זה לאגו זה שאנו בשליטה. אבל מנקודת המבט של הנשמה, שליטה משמעה כניעה, שלה האגו מתנגד.מתוך האגו אנו לומדים לעשות מניפולציות כך שיש לנו את אשליית השליטה, לא משנה כמה זמנית היא תהיה. כיצד אנו מוצאים איזון בין שתי נקודות המבט האלו? אתם מוזמנים לקרוא את המאמר השלם כאן

 

[scorpion86]

יש לי קצת בעיה עם המושג הזה של "כניעה"

איפה הגבול בין "כניעה" לבין "חוסר אונים"? לדעתי זה מסוכן להגיד לכל האנשים, "תוותרו על שליטה!". כי יש אנשים שאחת הבעיות שלהם היא שבאמת אין להם שליטה על החיים. ולכן "הסוד" בא ואומר להם איך להשיג יותר שליטה. אם בא בנאדם ואומר לי שיש לו מינוס בבנק, אני לא יגיד לו: "וותר על שליטה" כי סליחה, עם כל הכבוד... מינוס בבנק זו מחלה כמו מחלה אחרת בגוף. אם יש לי סרטן אני לא אגיד אוקיי, אני אמתין ונראה מה יקרה... אלא אני אפעל. אני לא אהיה היסטרי, כמובן. אני לא ארוץ לכימותרפיה. אבל אני אפעל לשינוי. פעם היה ניסוי פסיכולוגי. (רק לצורך הבהרה, אני האדם האחרון שתומך בניסויים בבע"ח. אני כותב את זה רק לחיזוק הנקודה) בשלב הראשון של הניסוי, חיברו שני כלבים ביחד כך שתנועתם מוגבלת. וכשכלב אחד קיבל שוק חשמלי אז גם הכלב השני קיבל את אותו שוק. אבל ההבדל ביניהם היה שאחד הכלבים יכל לשלוט במצב כך שכשניתן שוק חשמלי, הוא יכל לכבות אותו ע"י לחיצה על כפתור או משהו כזה. לאט לאט הכלב למד שהכפתור מכבה את השוק. אבל הכלב השני לעומת זאת, לא היה לו שום שליטה על המצב. הוא היה תלוי לחלוטין בכלב הראשון. בשלב השני, שמו כל כלב בנפרד במבנה שכולל שני תאים. שני התאים מופרדים ע"י וילון. אפשר לתת אזעקה כלשהי ואז לחשמל את הרצפה של תא אחד והכלב יכול לעבור לתא השני וכך "להינצל" מהשוק. שמו את הכלב הראשון (זה שהיתה לו שליטה). הכלב למד עם כמה חזרות שכשהוא שומע את האזעקה הוא מיד עובר לתא השני. לא היה צריך לעשות הרבה חזרות כדי ללמד את הכלב את זה. לעומת זאת, הכלב השני (זה שבשלב הראשון לא היתה לו שליטה) לא למד כלום. הרצפה התחשמלה והוא לא עשה דבר. הוא לא יכל ללמוד, לא יכל לקשר בין הדברים. מה המסקנות של הניסוי? יש בפסיכולוגיה מונח לא נעים שנקרא "חוסר אונים" שנובע מהתניה. הכלב השני התרגל לכך שהוא כל הזמן מקבל מכות ושום דבר לא בשליטתו, ולכן הוא לא לומד כלום, לא עושה כלום, ובניסוי הוא גם הראה סימנים של צער. אצל בני אדם... שאדם סובל מדיכאון, צריך לעשות את הדבר ההפוך מ"כניעה". רוב התרפיות הפסיכולוגיות של דכאון שהתבררו כיעילות, נועדו להמריץ את האדם הדכאוני, ולעודד אותו לקחת יותר שליטה על חייו, יותר אחריות על חייו. מעשים כמו ללכת לחדר כושר, מציאת תחביב חדש, שינוי מחשבות (תרפיה קוגנטיבית) גם אם הדברים האלה נעשים מתוך מאמץ, וזה באמת מאמץ עצום, אני יכול להגידשאחד שחווה דיכאון. אבל זה משתלם.

 

[קרן 311]

יש שני סוגים של כניעה

יש כניעה למאבק ולפחד-שעל זה מדובר במאמר-לוותר עליהם ולהאמין שאפשר ויש כניעה למצב שמשמעו ויתור אם אדם (או כלב) למוד נסיונות כואבים יוותר על המקום בו שאומר אני לא יכול ולכן אני לא מנסה אז חבל, וזו לא כניעה לדעתי זה כבר וויתור הכניעה כאן היא לכך שאנו לא לבדנו ומקבלים עזרה, אנו עושים את החלק שלנו ומלמעלה עוזרים לנו, ומה לעשות לפעמים דברים לא יוצאים לפועל כפי שרצינו וזה כמו שנאמר-לטובה. כי מלמעלה מכוונים אותנו להאמין ולהבין את הקשר בין שמים וארץ. אנחנו המוציאים לפועל

 

[מדען חלל]

נכון

מסכים איתך לחלוטין. לקח לי הרבה זמן להבין את זה. שהשליטה האמיתית היחידה היא בכניעה. אתה מתחבר לכוח שהוא גדול יותר ממך, נכנס להרמוניה איתו, ורואה את כוונת המשורר דרך ההתרחשויות.

 

[scorpion86]

אוקיי.. הבנתי ../images/Emo13.gif