מישה היה מדהים
כל שוט בפרק הזה היה וואו
כל כך הרבה
Silent storytelling ,
הידיים של דין. הידיים באופן כללי כמוטיב חוזר.
סורגים , כלא פנימי או חיצוני כמוטיב חוזר בכל מיני סצינות.
התאורה- איך דין יושב במקומות מוחשכים, וסאם יושב באור, אפילו השם של סאם בFBI היה Agent Lighter.
איך רואים שסאם עובר תהליך של צמיחה והתפתחות בעוד דין עובר תהליך של הידרדרות מאסיבית. הכל מכוון לשם.
סצינת הסיום- סאם , כל כך הרבה יותר מאוזן ובוגר, יושב על השולחן המסודר, עם טלפון (תקשורת עם העולם ) , דין יושב בתוך כאוס, מחביא בקבוק וודקה ריק, בכאוס של עצמו.
כל כך הרבה מה לכתוב על הפרק הזה.
Never getting over it