תקציר
אֲנִי מִתְגַּעְגֵּעַ לְסַבָּא... לֹא רַק אֲנִי, כֻּלָּם. אֲנִי יוֹדֵעַ שֶׁהוּא כְּבָר לֹא חַי, אֲבָל אֵיפֹה הוּא? לְאָן הוּא נֶעֱלַם?הספר גרעינים של סברס מלווה תהליך פרידה של נכד מסבא אהוב. באמצעות הקבלה לעולם הצומח שהיה מרכז חייו של הסבא, עובר הנכד מסע של זיכרונות וגעגועים ובסופו הוא מבין מה קורה עם מי שכבר לא חי. הנכד מחבר פרטים ומסיק מסקנות עד שמגיע להבנה העמוקה שהיא בעצם הכי בסיסית: הכל מתחיל ונגמר באדמה.
משחקי המילים השזורים בסיפור מבקשים ללמד את הקורא הצעיר כי לכל דבר יש סיבה והסבר וגם המוות הוא חלק ממחזור החיים הטבעי שלנו.
*https://www.hamifras.co.il/book/גרעינים-של-סברס
*באדיבות במכללת סמינר הקיבוצים - הספריה
ספר ילדים חדש - "גרעינים של סברס"
מוזמנים לקרוא את הראיון העצמי שקיבלנו מהסופר יאיר בלחסן.
כיצד נולד הספר?
הספר 'גרעינים של סברס' הוא מעין ביוגרפיה על אבא שלי. הוא מספר על דרך החיים שלו, על אהבתו הרבה לאדמה, לצומח, לטבע ולחופש. הספר נולד גם מתוך רצון לשמר את הזיכרון אבל בעיקר מתוך צורך להסביר לילדים שלי איפה סבא שלהם נמצא עכשיו. ביום בהיר אחד סבא פתאום כבר לא חי אבל איפה הוא? לאן הוא נעלם?
הספר מוקדש לילדים שלי, הנכדים שלו ומיועד לכל ילד שאי פעם שאל את עצמו לאן הולכים אחרי שמתים או היכן נמצאים כל אותם אנשים שמתו? ולמה דווקא שם?
בדרך כלל אומרים לילדים שהם בשמיים..
כן. התשובה הזאת לדעתי משאירה אותם עם תחושה של ספק. גם אם הם לא שואלים, אני מניח שעוברות להם מחשבות ותהיות כמו: איך אפשר לדרוך על השמיים? איך עולים לשם? וכו'
קשה לילדים לעשות הפרדה בין נשמה וגוף, בין זיכרון או אמונה לבין מחשבה מציאותית על הנוכחות הפיזית. צריך לתת להם תשובה ברורה וכדאי שתהא גם אמיתית.
האמת לא כל כך נוחה..
כאשר מעבירים את המידע הזה בדרך נכונה, הילד מבין ומקבל שהאדמה היא המקום הכי טוב להיות בו, בסוף הדרך. הספר הוא סיפור אהבה לאדמה. הוא מדגיש כמה שהאדמה טובה לנו, מה היא מצמיחה לנו וכמה שאנחנו תלויים בה. הילד יכול להסיק לבד שהיא גם מקום נכון וטוב להיות בו כשכבר לא חיים.
בעצם המספר הוא הנכד, נכון?
כן, המספר הוא הנכד והוא מעביר את הקורא דרך חוויותיו עם סבא, מסע של זיכרונות וגעגועים. הוא נזכר בכל מה שלמד מסבא על האדמה והצומח, על השורשים ועל מחזור החיים הטבעי ואיך גרעין אחד של סברס שנופל מהפה של העורב הרעב שבדיוק התקרב, יכול להתחיל מחזור חיים חדש ועץ (או שיח) לתפארת. הנכד מחבר פרטים ומסיק מסקנות עד שמגיע להבנה העמוקה שהיא בעצם הכי בסיסית: הכל מתחיל ונגמר באדמה. הסבא שהיה גם בלשן וחוקר, אהב מאוד את השפה העברית ומצא בה רבדים עמוקים שעברו בירושה לנכד, כך שבאמצעות המשל ומשחקי המילים אשר שזורים בסיפור, הכל מתחבר לאמת אחת פשוטה: האדם (בסוף חייו) חוזר לאדמה.
קצת על הסופר
יאיר בלחסן הוא עורך דין במקצועו וסופר בשעות הפנאי. הוא גר בקיבוץ כרמים שבדרום. רוב העבודה על הספר הייתה במהלך חודש אוקטובר 2023 כשהמשרד היה סגור וקולות המלחמה נשמעו היטב ברקע. מסתבר שכשהתותחים רועמים, המוזות עוד יותר.
