לעכברון נתקע העפיפון על ענף. לפילה נעלמה הגולה בדשא. שניהם עצובים. לאף אחד מהם אין סיכוי להשיב את האבדה. העכבר: "לא אגיע אליו, הוא נתקע כה גבוה!" הפילה: "לא אמצא אבדה שם למטה בעשב."
לעכבר הקטן יש עצה: "אַת הגבוהה, ואני הקטנטן, / נעזור זה לזה! זה סידור מצוין!" אומר המספר: "וככה נוצרה חברות מנצחת. / מה עוד יכולים לעשות שניהם יחד?"
הם מנסים להתנדנד בשניים, אך העכברון עף לשמיים. וכך במחבואים, בתחרות ריצה – הגודל קובע. מודה הפילה בעצב: "אני ואתה, אנו שני הפכים / זה מצב שקשה בו להיות חברים."
האמנם? ברגע שעמדו להיפרד כל אחד לדרכו, נשמעה באזניהם "מנגינה! מדליקה! של תזמורת תוססת!" ויחד שניהם "חוגגים ורוקדים להם לילה שלם [...] הרצפה משקשקת מגוף הפילה - / העכבר מרקד על החדק שלה!"
על זה כבר אמר המפרי בוגרט בסרט הקלאסי "קזבלנקה": "זוהי תחילתה של ידידות מופלאה."
ספר מקסים, מחורז, מלא יצירתיות, שמחת חיים והומור.