
תקציר
יוֹם אֶחָד קָמָה מְהוּמָה בַּיַּעַר הַשָּׁלֵו. הַגְּבֶרֶת חֲסִידָה הֶחְלִיטָה לַעֲמֹד עַל שֶׁלָּהּ וּלְשַׁנּוֹת אֶת הַכְּלָלִים. הַחַיּוֹת מְקַיְּמוֹת אֲסֵפָה וְשׁוֹלְחוֹת אֶת יַנְשׁוּפָהּ, נָמֵר וְאַרְנֶבֶת לְהוֹדִיעַ לַחֲסִידָה שֶׁלֹּא יָקוּם וְלֹא יִהְיֶה.הַאִם יַצְלִיחוּ חַיּוֹת הַיַּעַר לְשַׁכְנֵעַ אֶת חֲסִידָה לִדְבֹּק בַּכְּלָלִים הַמֻּכָּרִים אוֹ שֶׁדַּוְקָא חֲסִידָה תּוֹכִיחַ לָהֶן שֶׁשִּׁנּוּי עָשׂוּי לִהְיוֹת דָּבָר מְבֹרָךְ?
מָיָה קְלִינְגֵר-כֹּהֵן מְסַפֶּרֶת סִפּוּר מְקוֹרִי, מְחֹרָז וּמְשַׁעֲשֵׁעַ עַל הֲלִיכָה נֶגֶד הַזֶּרֶם, עַל כּוֹחָם שֶׁל כְּלָלִים וְעַל הַסִּבּוֹת לְשַׁנּוֹת אוֹתָם.
מָיָה קְלִינְגֵר-כֹּהֵן הִיא סוֹפֶרֶת יְלָדִים וְנֹעַר, מַרְצָה וְאֵשֶׁת חִנּוּךְ. מִסְּפָרֶיהָ: הַצִּלּוּם שֶׁהִצִּיל אוֹתָנוּ (הַקִּבּוּץ הַמְּאֻחָד, 2022) שֶׁמְּתָאֵר אֶת קוֹרוֹתֶיהָ שֶׁל מִשְׁפָּחָה יְהוּדִית שֶׁל צַלָּמִים בִּתְקוּפַת הַשּׁוֹאָה. הַסֵּפֶר נִבְחַר לִרְשִׁימַת מִצְעַד הַסְּפָרִים הַמֻּמְלָצִים שֶׁל מִשְׂרַד הַחִנּוּךְ, זָכָה בִּפְרָס "יָד וָשֵׁם" וְתֻרְגַּם לְשָׂפוֹת שׁוֹנוֹת; הַמַּאֲבָק עַל אִי הַתַּכְלִית (רִמּוֹנִים, 2023) - דִּיסְטוֹפְּיָה עֲתִידָנִית לִבְנֵי נֹעַר. הַסֵּפֶר נִבְחַר גַּם הוּא לִרְשִׁימַת מִצְעַד הַסְּפָרִים הַמֻּמְלָצִים שֶׁל מִשְׂרַד הַחִנּוּךְ.
שִׁירְלִי וַיְסְמַן, שֶׁאִיּוּרֶיהָ הַמַּרְהִיבִים מְעַטְּרִים אֶת "עֲמִידָה שֶׁל חֲסִידָה", מְאַיֶּרֶת סִפְרֵי יְלָדִים לְמַעְלָה מֵעֶשְׂרִים שָׁנָה, בּוֹגֶרֶת הַמַּחְלָקָה לְתִקְשֹׁרֶת חָזוּתִית בִּבְצַלְאֵל וְלִמּוּדֵי מֶחְקָר עַל סִפְרוּת יְלָדִים בְּיַפָּן. אִיְּרָה מֵעַל תִּשְׁעִים סִפְרֵי יְלָדִים, בַּעֲלַת תֹּאַר שֵׁנִי בְּחִנּוּךְ, וּמְנַהֶלֶת הַסְּנִיף הַיִּשְׂרְאֵלִי שֶׁל הָאִרְגּוּן הָאָמֶרִיקָאִי לְסִפְרוּת יְלָדִים (SCBWI).
על הספר באדיבות המתלהבת עטרה אופק:
בימים שבהם לא קל למצוא סיבות לאופטימיות, הספר הקטן הזה הוא זריקת עידוד מפתיעה ומשמחת במיוחד, לפחות בשבילי. קודם כל – תענוג לגלות כשרון חריזה משובח כזה אצל סופרת ילדים, שעד כה התפרסמה דווקא בזכות ספרי פרוזה מצליחים שכתבה לנוער (ר' בגב הספר); וכשרון חריזה משובח אין פירושו רק לדעת לחרוז משפט אחד באחר בצורה מושלמת, כולל קצב ומשקל ומצלול – אלא לעשות זאת בצורה מקורית וחכמה, מבלי שהקורא יוכל לנחש אוטומטית את החרוז המשלים (כפי שקורה לרוב בחריזה חובבנית). קחו לדוגמה את פתיחת הספר:
"יוֹם אֶחָד פָּשְׁטָה בַּיַּעַר/ הַשְּׁמוּעָה הַמַּטְרִידָה/ עַל שִׁנּוּי שֶׁיִּתְרַחֵשׁ לוֹ/ אֵצֶל גְּבֶרֶת חֲסִידָה.// 'מָה קָרָה?' שָׁאַל שׁוּעָל,/ 'אַל תִּשְׁאַל,' עָנְתָה דְּבוֹרָה./ 'בְּדִיּוּק עַכְשָׁיו סִפְּרָה לִי/ חֲבֶרְתִּי הַפַּרְפָּרָה –//חֲסִידָה רוֹצָה שִׁנּוּי/ וַאֲפִילוּ דֵּי דָּחוּף/ כִּי מֵעֲמִידָה עַל רֶגֶל/ כְּבָר כּוֹאֵב לָהּ כָּל הַגּוּף.// וּבְרוֹב חֻצְפָּה הוֹדִיעָה/ כָּךְ לִפְנֵי הַצָּהֳרַיִם/ שֶׁהַיּוֹם עִם בּוֹא הָעֶרֶב/ תַּעֲמוֹד עַל שְׁתֵּי רַגְלַיִם!"
וזוהי גם תמצית הסיפור, בקליפת אגוז: החסידה מחליטה יום אחד להתפרע ולעמוד אחרת מהמקובל אצל בנות מינה, וכל היער מזדעזע. "'לֹא יָכוֹל לִהְיוֹת!' אָמַר אָז/ רוֹב-רֻבָּן שֶׁל הַחַיּוֹת./ 'כָּל חַיָּה תּוּכַל לִקְבּוֹעַ/ אוֹ לִבְחוֹר כֵּיצַד לִחְיוֹת?'" והן מנסות כמובן לשכנע את החסידה לוותר על החלטתה חסרת האחריות. לנמר, למשל, יש נימוק משכנע במיוחד: "אִם תּוֹרִידִי אֶת הָרֶגֶל/ וְעַל שְׁתַּיִם תַּעַמְדִי/ תִּשְׁבְּרִי אֶת הַכְּלָלִים –/ עוֹד אֶרְבּוץ אֲנִי עִם גְּדִי!" ועל כך משיבה לו החסידה בחוכמה: "אִם תַּחְלִיט, אָדוֹן נָמֵר,/ לְבַלּוֹת גַּם עִם מַר גְּדִי,/ לֹא תִּהְיֶה שְׂמֵחָה מִמֶּנִּי –/ לֵךְ, עֲשֵׂה זֹאת, יְדִידִי". וכששאר החיות רואות שהחסידה עומדת על שתיים והשמים לא נופלים, מתחילות גם הן לשקול אפשרות של שינוי...
רק כשמגיעים לעמוד האחרון מבינים שהסיפור לא רק חמוד ומצחיק, אלא גם חכם להפתיע. כי לצד המסר המובן מאליו – שלכל אחד יש זכות לבחור איך יחיה את חייו, כל עוד אינו מפריע לזולתו – הוא מעביר תובנה חשובה נוספת, שעליה אמר פעם משה דיין את הציטוט המפורסם שלו: "רק חמור לא משנה את דעתו". את ההמשך תוכלו אולי לנחש, אבל מוטב לקרוא אותו בספר, כי יש בו כל כך הרבה ערך מוסף: גם העשרה לשונית נהדרת (חריזה מעולה תורמת המון להתפתחות הלשונית של הטף), גם סיפור מתוק ומצחיק, וגם חלחול אגבי-כביכול של ערכים חשובים במיוחד לימינו אלה, כמו קבלת האחר, הטלת ספק בכללים חסרי היגיון, גמישות מחשבתית, חופש בחירה ועוד. האיורים היפים של שירלי ויסמן שופעים שמחה, מתיקות והומור (48 עמ', ערכה וניקדה: יעל שכנאי). מומלץ מאוד לילדי גן וראשית קריאה.