כל שנה כילדה (ועד היום )הייתי עומדת בצפירה ובוכה.
צפירה שמפלחת את הגוף
ובאותו הרגע הכול מתגמד
ובאותו הרגע אני כואבת את המשפחות/האימהות/האחים/האלמנות ועוד,,,והשנה זה רק מתעצם.
יהי זכרם ברוך.
צפירה שמפלחת את הגוף
ובאותו הרגע הכול מתגמד
ובאותו הרגע אני כואבת את המשפחות/האימהות/האחים/האלמנות ועוד,,,והשנה זה רק מתעצם.
יהי זכרם ברוך.