הכל ביחד... מצד אחד היה לי כייף איתם ואתגעגע. מצד שני, אני כבר על הקרשים, אחרי חודשיים עם שלושה מהם, וחודש עם ארבעתם בבית, כל היום כל יום (אבא חוזר בערב, יש לו כח רק להשכיב). קצת הפוגה ממש לא תזיק לי ../images/Emo13.gif מצד שלישי- הבכור שלנו, בן 14, מתחיל שילוב יחידני (שילוב של ילד אחד עם צרכים מיוחדים, בכתה רגילה). עד כה, שרד במערכת בלי בעצם לקבל מענים מתאימים. אני מאד מקוה שהשנה דברים יתחילו לזוז, והוא יוכל לא רק לשרוד אלא להרגיש טוב ולצמוח בביה"ס. לאנשי המערכת קצת קשה להגמיש ראש, ומכאן החששות שלי, אבל אני עדיין מקוה. מצד רביעי- הפשוש מתחיל כתה א', ואנחנו מאד מתרגשים איתו. מתחילים כבר לתכנן את ה SCHUELTUETE :מעין קונוס די גדול, ממולא בממתקים והפתעות קטנות, שהילד (אם הוא גרמני או ילד של גרמני) מקבל ביום הראשון של כתה א', רגע שמונצח בצילום היסטורי. יש לנו תמונות כאלה של סבא, אבא, דודה ושני האחים הגדולים, ועכשיו יגיע תורו של הפשוש ../images/Emo13.gif מצד חמישי- ה../images/Emo210.gif והפיצקי, אחד מהם מתחיל גן חדש (הפיצקי כמובן) והשני ממשיך באותן כיתות (כתת התקשורת, וליצדה הכתה הרגילה בה הוא משולב ברוב השעות). לגבי שניהם אני מאד מצפה לדחיפה קדימה, שהם אמורים לקבל במסגרות שלהם. וסליחה על האורך../images/Emo9.gif קשה לתמצת בליל רגשות שנוגע ל 4 ילדים...