זה נראה כמעט כאילו כדאי לקחת עו"ד כשהולכים לרופא הזה
אבל אולי זה כי אין לי (עדיין?) נסיון עם רופאי כאב, אלא רק עם הרבה יותר מדיי רופאים אחרים.
 
לגבי הסעיף החמישי ובמידה רבה גם לגבי שאר הסעיפים לדעתי הם אולי רלוונטיים בפגישה הראשונה עם רופא, ופחות כאשר שני הצדדים כבר מכירים אחד את השני. חוץ מזה שלדעתי האמון ההדדי ומה לגיטימי לומר, תלויים מאד בכימיה (או בהעדרה) עם הרופא, ברמת האמפטיה שלו, וביכולת של שני הצדדים לקרוא את מה שנאמר בין השורות.
 
הבעיה העיקרית שלי היא דווקא עם הסעיפים 8 ו 10. אין לי ספק שאני יודעת יותר מרב הרופאים שהולכת אליהם, יש לי מוטיבציה יותר גדולה משלהם למצוא אבחנה וטיפול, וכשהראש שלי צלול אז יש לי גם את הכלים לעשות את זה.
פגשתי יותר מדי רופאים שהתפוצצו כשבאתי עם ה"אג'נדות" של דברים שקראתי על האינטרנט (ולא מתכוונת ל "Scientific ynet" אלא לחומר מקצועי ממאמרים מדעיים). אם זה לא היה עצוב זה היה יכול להיות משעשע כשאחד מהם אפילו נעשה אדום ויכולתי כמעט לראות את העשן שיצא לו מהאוזניים. הפעם ההיא היתה כל כך אבסורדית שהתאפקתי שלא לצחוק לו בפנים, רק שהבדיחה הנפוחה הזאת (שמנהלת מחלקה בבי"ח) היתה על חשבוני תרתי משמע.
מזל שיש גם (מעט) רופאים אחרים.....
 
 
