"דאבל מינינג": האחת-שאף פעם אין לי מספיק זמן, כי אני רוצה לסרוג, והנה צריך ללכת לעבודה, אחר כך לבשל, לנקות, לקרוא מאמרים, ו... אוף, כל מיני דברים שחייבים לעשות בחיים, ומפריעים לנו לסרוג ! והשניה- שעם כל הצער אני כבר יודעת היום- שלעולם לא יהיה לי מספיק זמן להשלים את כל הרעיונות המרהיבים שיש כאן בפורום ( עם תרשימים או בלי), אלא אם כן יקציבו לי כמה מאות שנות חיים.
1. המחיר של הצמר. 2. סגירת חוטים וחיבור בתפירה (= מכת הגימור) 3. שפות זרות : להרגשתי מרבית הדגמים "השווים" בשפות לא מוכרות לי. עם רוסית עוד אפשר להתחנף לטטיה, אבל מה נעשה עם יפנית? 4. צילומים בפורום. לסרוג אנחנן יודעות. לצלם ממש לא... חצי מהזמן אי אפשר לראות כלום... 5.דוגמניות אנורקטיות שמדגמנות שמלה מדהימה שבחיים לא תעלה עלי. 6.כביסה ומתיחה לייבוש. 7.כאבי ידיים . 8.הבעל שלי. שמבקש קפה ומתעצבן כשאני מודיעה לו להמתין עד סוף השורה. 9. הסוודר של טעים מאוד. מה איתו???? עוד לא ראינו תוצאות! 10. שרון , אסתי ושולי גם. במילים אחרות - כל מי שעושה יותר ממני . שרון מעלה 20 יצירות "הפעם לא הספקתי הרבה". אסתי מציגה את תוצרי סוף השבוע - 10 אפודות... ושולי - זה הכי גרוע... רואים איזה דגם יפה בפורום, ואני חושבת לעצמי "מחר נקנה חוטים, בשבוע הבא נתחיל, יקח בטח איזה חודשיים... עד שנה הבאה יהיה לי משהו גמור". ושולי כותבת למטה משהו בסגנון " דגם נחמד, מה דעתך איריס , אני אעשה לך כזה למחר בבוקר?" ....
מחשבות רצות מה עוד אפשר הרי יש דברים שאין תרשימים. אז לפנטז לגנוב רעיונות . יש לי מליון חוברות וכולם ברוסים לא מבינה מילה אחת שם אבל מבינה תרשים וזה רץ. יש לי מלא הזמנות לבגדי ים אתמול התחלתי היום אגמור אני בגמירה של חצאית לבנה מע לבגד ים וצא יפה. רוצה עוד כמה יש לי מלאי חוטי קייץ רוצה לסיימם בכדי לקנות חדשים. אספר לך סיפור את מספרת על הקפה של בעלך אז לפני 24 שנים היתי בהריון שכבתי במיטה בסלון וסרגתי סוודר בשעה 12 בלילה בעלי קורא לי למיטה הגיע הזמן לישון ום עבודה למחרת. ואני עונה לא עוד רגע רק אסיים את החוט. באותו לילה לקראת הבקר ירידת מים ישר לבית חולי זנ נמשך עד ל6 בערב והכניסו אותי לניתוח הרדימו אותי . ושהמרדים עורר אותי לאחר מכן עניתי רק עוד רגע אני אגמור את החוט שמעתי את צחוקם של כל המנתחים מסביבי. ולאחר שהתעוררתי שאלו אותי על איזה חוט את דיברת לכי תגידי להם שאני סרגתי בזמן שהם ניתחו אותי אבל רק במחשבות. אז כך שהסריגה בתוכי 24 שעות. וזה סיפור אמיתי. על תתיאשי גם גימור זה חשוב אפילו יותר מהסריגה.חג שמח
כשהיתי בהריון עמרו לי שיהיה לי בת(ב90%), כל החברות, נשים מעבודה, קרובים- כולם אמרו שלפי כל הסימנים זה בת. אני סרגתי חליפה לבנה עם ורוד ליציא מבית חולים, שק שינה אדום, חולצות ומכנסיים בכל הצבעים של בנות . בסוף שבוע ה40 נסעתי לצפת לבדיקת מוניטור ואולטראסונד רציני( כי העובר היה עקוז, והיו צריכים לעשות ניתוח קיסרי), הייתי יושבת במסדרון עם כל הבנות וסורגת מחכה לתור שלי וכולם היו אומרים לי"איזה יופי של חולצה הורודה שאת סורגת לתינוקת שלך וכו'ל) . באולטראסונד הבודקת אומרת לי: " היי חמודה, תכיני פמפרסים במידה גדולה יש לו כזה פקט עם בולבול!!" ואני אומרת " זה לא נכון!! יש לי בת!! איזה בולבול??? )) ונולד לי בן הכי חמוד) ומה אני אגיד לכם , כל החברים ומשפחה שנולדו להם בנות ,נהנו מאוד מהמתנות הסרוגות שלי))).
1. שאין גמדים שיעשו את שאר העבודות כדי שנספיק לסרוג. 2. שבסוף כל פרוייקט צריך לשבת ולתפור. 3. דרושה תוספת זמן לכל יממה. 4. הצמר יקר.(לא נורא נקנה פחות תכשיטים נעליים בגדים וכו'. 5. יש מבחר עצום של צמרים. 6. מה שמוביל לזה שחייבים שיהיה מהם באוצר האישי. 7. תוספת מקומות איחסון בבקשה - אצלי הצמר בשקיות בכל הארונות, השידות וגם על כורסאות בסלון. ובעצם לשם מה לחזור על הכל, העיקר שיהיה בכיף, וחג שמח, וממשיכה לסרוג כבר הרבה שנים כמו שולי. אז חג שמח.............
זה מה שאני צריכה לקרוא כשאני מגיעה הביתה אחרי סיבוב משפחה ואחרי שפרמתי עוד 5 פעמים את התחרה הנסרגת על המסרגות הדקות??????? אז, דווקא, יש לי בשורת טובות לאומה. הסוודר גמור אבל..........אני צריכה לתפור את הכפתורים. אז .....דקה אחרי שאעשה את זה,......הסוודר יוצג בגאווה ובגאון פה. מכה 9, איך עשית לי את זה.?????? קרעת אותי מצחוק.....
חושדת בכשרים, לא הכנסתי אותה לשום מקום, אני מדברת על היד שבה אני אוחזת את מסרגת הקרושה, כשאני נועצת את מסרגת הקרושה בעין, הזרת שלי מקופלת, אולי לא אוחזת נכון, יש צורה אחרת לאחוז במסרגה, אשמח לשמוע. שיהיה לך אחללה יום