טוב אני מנסה../images/Emo80.gif
למדתי לדבר כמו איש קטן קצת אחרי גיל חצי שנה, ומאז לא סתמתי ת'פה (זה ממש גיל מוקדם). אני מפחדת מג'וקים ומים בחושך. לאחרונה אני יותר אמיצה בענייני השתנה בציבור, אני פשוט משתינה מאחורי מכוניות או בזווית חשוכה יותר
דברים שעושים לי צמרמורת (בהשראת רוני): סכו"ם על בד, גיר על נייר, גיר בעצם על כל דבר (שיוף מקל סנוקר
) וכו'. אני יוצאת עוד 10 דקות לכפ"ס וזאת הנסיעה ה7 שלי על הכביש הזה בשלושת הימים האחרונים. בדידות (בהשראת מיכל): במשך שנתיים דיברתי רק לארנבת שבכלל לא החזירה לי אהבה, כי לא היו לי חברים בגן בארה"ב
בגיל שנתיים אמרתי למחנכת של אחותי: "תכנסי לי לתחת!!!!!!" ומאז אמא שלי לא נכנעה ל"אמא
אני רוצה שנייה לדבר
..." אני צריכה ללכת לבנק ובאמאשלי שאין לי כוח
אתמול מוכר באופיס דיפו היה ציני בצורה מזה מרגיזה אז הייתי מגעילה אליו בחזרה
ועשר...אממ...לראשונה מזה 3 שנים אין לי לק ברגליים
. זה היה ממש קשה!