10 הרגעים שעשו לי את העונה

[lollapalooza]

10 הרגעים שעשו לי את העונה

קליק


ומה היו רגעי השיא בשבילכם?

 

[Clementine Kruczynsk]

אני צריכה לחשוב על זה...

וסורי שאני לא כותבת פה, אני כן מציצה, פשוט אני קצת נטולת מחשב לאחרונה

 

[black scar1]

האמת, כבר יצאתי קצת מהמוד של מד מן

מאז שנגמרה העונה, אז קשה לי כרגע לחשוב. אבל היה נעים ונחמד לקרוא את הרשימה שלך ולהיזכר ברגעים גדולים בעונה שבאמת מאוד אהבתי (למרות שלהרבה מעריצים היו הרבה בעיות איתה, אני אישית חשבתי שהיא לא ירדה מקודמותיה).
כל הרגעים שכתבת באמת היו גדולים, לא יכולה כרגע לחשוב על זה לעומק, אבל קשה לי לחשוב על רגעים אחרים שהייתי מכניסה במקום.
מה שכן, הייתי אולי משנה את סדר המקומות. עם כל הכבוד לזובי זובי החביב של מייגן, אני חושבת שאנשים קצת יותר מדי התלהבו ממנו. הוא אולי היה נכנס לרשימה שלי אם הייתי חושבת על זה לעומק, אבל בטח שלא במקום ראשון. כנראה שבאחד המקומות האחרונים (אם בכלל).

 

[lollapalooza]

זה לא בגלל "התלהבות"

בעיני הקטע הזה (והמסיבה כולה בעצם) סימל את השינוי בכל העונה. מבחינת אווירה, תקופה, לבוש, התנהגות, פער דורות - הקטע הקצר הזה מבחינתי נתן תמונה מושלמת של מה שהולך לקרות בהמשך - מי מקבל את השליטה, מי כבר לא רלוונטי, מה נחשב חדש ומה נחשב מיושן. כל המאבק של דון בחוסר הרלוונטיות שלו מגולם כבר בכמה דקות האלה של שיר. כל האופי של מייגן, שמצד אחד רוצה לרצות את בעלה ומצד שני רוצה להגשים את חלומה ולהופיע, מגולם בהופעה הזו, במסיבה שארגנה למרות שהוא לא רצה אותה בכלל. יחסים בין דמויות - ההתכנסות של כל הדמויות יחד במקום אחד שמראה את כל מערכות היחסים - פגי עדיין עם אייב, ליין חזר לאשתו, ג'ואן בכלל לא הוזמנה ומכאן מתחילה לפתח פראנויה ששכחו ממנה, רוג'ר וג'יין - מבינים תוך שניה מה קורה ביניהם רק מהתגובה לשיר של מייגן, הארי מגיע בלי אשתו (ובמשך כל העונה רק מתמרמר עליה) וכן הלאה. זו הצגה מושלמת של מצב העניינים והשיר הוא השיא שלה.

 

[black scar1]

וואלה, לא חשבתי על זה ככה

בהחלט הסבר מעניין שגורם לי להסתכל על הסצנה בצורה אחרת. אבל מה שכן, את רוב הדברים שאמרת פה, שכאילו זו סצנה שמבשרת על הבאות בעונה בכל מיני דרכים, זה דבר שאפשר להגיד רק בדיאבד ולא ברגע האמת.

הקטע שקצת הרגשתי שמיד אחרי ששודר הפרק הראשון כולם התלהבו מהסצנה עם הזובי זו -עוד *לפני* שקרו כל הדברים שתיארת, כאילו בזמן אמת. ואני אישית, חשבתי שזה קטע חמוד, אבל כל ההתלהבות מסביבו מיד אחרי ששודר הפרק הרגישה לי מוגזמת. שאר הרגעים שתיארת זה רגעים שהיו חזקים בזמן אמת מבחינתי- כאילו שברגע שהם קרו היה לי מבט כזה >

אז כאילו צריך לשפוט אותם בשונה.
שכנעת אותי שזה באמת רגע חשוב בעונה, אבל בגלל ההבדל הזה כמו שאמרתי- לא הייתי שמה אותו מקום ראשון, אבל שכנעת אותי שהוא צריך להיות בעשירייה.
עדיין לאור ההסבר שלך

 

[lollapalooza]

בחרתי אותו כמובן בדיעבד

למרות שהוא "ממקם" אותנו מאוד טוב במציאות החדשה כבר בפרק הראשון.
אני התלהבתי מהקטע כי הוא היה חדש ושונה ממה שקורה בד"כ במד מן. אם לא היה לו ערך מוסף והוא היה סתם כייפי ונחמד, ברור שהוא לא היה נכנס לעשירייה מבחינתי ובטח שלא במקום הראשון, אבל מצד שני אם לא היה לו ערך מוסף והוא היה סתם כייפי ונחמד, הוא לא היה נכנס לסדרה.

 

[Clementine Kruczynsk]

עד כמה שאני מבינה את ההסבר שלך

ואני יכולה להסכים עם חשיבות הרגע הזה וכו', בשבילי המסיבה הזאת וכנראה הרגע הזה במיוחד, זה מה שגרם לי לסלוד ממייגן אז קשה לי לדבר עליו באופן חיובי.
ילדה מעצבנת ומפונקת שרוצה צומי בלי קשר מה רוצים האנשים סביבה זה הסיכום של הרגע הזה מבחינתי וכנראה מפה כבר לא הצלחתי להתחבר אליה בכל מה שקרה אחר כך.
עד כמה שכן היו דברים שמאוד הזדהיתי איתה, כמו כל העניין של העבודה והסיפוק העצמי. בגלל אותה מסיבה נשארתי כל הזמן בריחוק מאוד גדול ממנה.
מבחינתי אם העונה הבאה מתחילה עם דון רווק, או פרוד, או בתהליכי גירושים ממנה, או אפילו סתם חוזר לימי הבגידות שלו, זה מאוד ישמח אותי.

 

[lollapalooza]

אני יודעת שאת לא אוהבת אותה.

אני משוגעת עליה. אני ממש לא רוצה שהיא תיפרד מדון או תיעלם מהסדרה. בעיני היא טובה לדון פי אלף מבטי, גם כל הקשר שלהם הרבה יותר אמיתי בעיני - למרות שלא ציפיתי שזה מה שיקרה אחרי נישואין כל כך ספונטניים.
ילדה שרוצה צומי? אני קוראת לזה "שחקנית". זה אופי של שחקנים.

 

[imum]

גם אני כבר לא שם..

לא יודעת מה זה בדיוק שתפס אותי ונעלם אבל ראיתי את הארבע עונות הראשונות ברצף וכנראה שבהפסקה שהיתה לי ירד לי קצת
ובטי דרייפר מעצבנת אותי!!!!!!!

 

[chrono היחיד]

רגעי השיא שלי היו

והם רגעי השיא כי הנה אני זוכר אותם גם עכשיו.
מקום 3 :
הקטע שבו זרקו את פיט מהרכבת, כל הדיאלוג שלו עם השוטר הבן זונה ההוא. היה בזה משהו קפקאי בסצנה הזאת. אני תמיד אהבתי את פייט למרות שהוא יכול לעצבן, הרגשתי שהסצנה הזאת סוגרת מעגל את המריבה שלו עם פייט
הוא הביא על עצמו אז לגמרי הגיע לו לדמם שם אבל עם הבעל הזה של בט הרגשתי שזה היה מוצדק והוא ריגש אהבתי איך שהוא נשאר נאמן לעקרונות.
מקום 2 : השיחה של דון עם ליין, אין לי מה לפרט כי זה אומר הכול כאב לי עליו מאוד.

מקום 1 : סצנת הסיום של הפרק השישי שבה קופר אומר לדון שזה מפתיע שהמצב טוב כמו שהוא בחברה כשדון בעצם לא עושה שום דבר. ההלם הזה שדון נכנס אליו ואיך שהוא הסתכל בצוות הקריטיבי עובר מולו ומנפנף לו כולל מייגן
ומשרד וחלון מפריד בינו לבינם, זה היה מאוד סימבולי כאילו התסריטאי ניסה להגיד דון במקום אחר, והצוות שלו במקום אחר הוא נעול יצירתית והם לא, הם חופשיים והמוזה לא עזבה אותם והוא נעול לו במשרד הזה.

בקיצור זו הייתה סצנה קצרה אבל שאמרה המון. התלבטתי אם להכניס את ההאכזבה של דון ממייגן אבל זה משהו שהתפתח בכל הפרק האחרו, לא בסצנה ספציפית.

 

[black scar1]

או או... חשבתי על רגע שהיה חייב להיכנס לדעתי

הרגע שמייקל אומר שהוא ממאדים- וההשתקפות שלו בחלון כשהוא אומר - לא מצאתי עוד אנשים כמוני. וואו.. זה היה אחד הרגעים לדעתי.

 

[lollapalooza]

נכון. חשבתי על זה גם.

זה רגע מדהים בעיני. הוא לא כל כך התפתח לשום מקום וחבל. רציתי שמייקל יקבל קצת יותר פוקוס.

 

[Davy Jones]

רגע השיא של העונה

היה לדעתי ללא ספק רגע הפרידה של פגי מדון, והוא בכלל הגיע אחרי פרק לא פשוט בכלל לחיבה. חד וחלק, הסצנה הזו גרמה לנשמתי להיעתק במשך 5 דקות שלמות בעוצמות כה נדירות.. עוצמות שנראו אולי לאחרונה ב"מד מן" בסצנת השיחה בין פגי לפיט בסיום העונה השנייה.