דרור כהנוביץ
New member
100 ק"מ של שכרון חושים
ביום שישי בבוקר יצאנו גיא ספרוקט, טלטק ואני לרכיבה, שמטרתה המקורית היתה "עליה לצובה". 7:00 בבוקר, תחנת הדלק בנחשון, מתחממים, מתלבשים ויוצאים. סיגל ירון הצטרפה אלינו על אופני ז"ק "עד רמת רזיאל". יצאנו לחימום קצר, התחלנו לטפס בכביש 44 לכוון מזרח וגלשנו במהירות לצומת שמשון. הגענו לתחילת העליה לצובה (בכביש 395), קצת חטיפי אנרגיה, גיא מתדרך: "זה בהתחלה קשה מאוד, אחר כך קשה בטירוף וזה נהיה קשה ממטר למטר, אבל בסוף זה נגמר...". מתחילים לטפס, גיא וטלטק מפעילים מבערים ונעלמים בקיר הראשון. אני מקרטע על הגראני, 1/1, הלב מגיע ל-99% מדופק מירבי ואני משתדל לשחק עם הנשימה, לנשום עמוק יותר כדי להוריד את קצב הלב. הקירות הראשונים מאחורי, אני נושם לרווחה, ירידה קלה לקטע המדהים של הרכיבה - הקטע הצר והמוצל המתפתל בין ההרים - שווצריה. אח"כ מתקרב לרמת רזיאל, עוד פעם קיר מפתיע מאוד - הרגליים מרגישות כאילו מחוברות למשקולות, "רק לא לעצור". 4 קמ"ש, מקרטע למעלה. אחרי רמת רזיאל, ירידה ל"איתנים", מחזירה נשימה והגענו לצובה. גיא וטל מתחממים בשמש בתחנת האוטובוס. הטיפוס ארך לי 1:02 שעות, 14.7 ק"מ. גיא וטל עשו את זה בכ-55 דקות. ממלאים מים בצובה וממשיכים. גלישה מהירה בכביש החוצה את נחל צובה, טיפוס לכיכר בכניסה לסטף וירידה מהירה מאוד לכוון עין כרם. בצומת למטה - פונים ימינה לכביש 396 לנס הרים. מתחילים בירידה ארוכה ונהדרת עד לנחל שורק, חוצים בגשר את תוואי הרכבת החדש ואז מתחיל טיפוס מתון (יחסית...) עד לנס הרים. ב"ברבהר" גיא וטל כבר באמצע האספרסו ואנחנו מחזירים נשימה ואנרגיה. משם עולות האופציות להמשך - לרדת לצומת האלה, לקצר מבית שמש חזרה.., מחליטים לרדת לבית שמש - לרדת זו המעטה. מד המהירות רושם 93.1 קמ"ש בירידה (אולי מזייף קצת) גיא וטל רושמים 90 קמ"ש, רוח באוזניים והופ, אנחנו ב"ביג" בבית שמש. פונים שמאלה לכביש 38, המטפס במתינות עד מושב זכריה. בזכריה פונים ימינה לכביש 383 לכוון גפן ותירוש, צפית וכפר מנחם - עד לצומת ראם. עוצרים בצומת ראם לשחרר את השרירים התפוסים בגב ובישבן. גיא מכריז "14 ק"מ לנחשון". אנו יוצאים על כביש 3 עד לנחשון. תחנת הדלק בנחשון נראתה כנווה מדבר, פטמורגנה לאחר המסע המפרך של 100 ק"מ. שברתי כמה שיאים אישיים ביום שישי, היה פשוט נהדר. מומלץ מאוד.
ביום שישי בבוקר יצאנו גיא ספרוקט, טלטק ואני לרכיבה, שמטרתה המקורית היתה "עליה לצובה". 7:00 בבוקר, תחנת הדלק בנחשון, מתחממים, מתלבשים ויוצאים. סיגל ירון הצטרפה אלינו על אופני ז"ק "עד רמת רזיאל". יצאנו לחימום קצר, התחלנו לטפס בכביש 44 לכוון מזרח וגלשנו במהירות לצומת שמשון. הגענו לתחילת העליה לצובה (בכביש 395), קצת חטיפי אנרגיה, גיא מתדרך: "זה בהתחלה קשה מאוד, אחר כך קשה בטירוף וזה נהיה קשה ממטר למטר, אבל בסוף זה נגמר...". מתחילים לטפס, גיא וטלטק מפעילים מבערים ונעלמים בקיר הראשון. אני מקרטע על הגראני, 1/1, הלב מגיע ל-99% מדופק מירבי ואני משתדל לשחק עם הנשימה, לנשום עמוק יותר כדי להוריד את קצב הלב. הקירות הראשונים מאחורי, אני נושם לרווחה, ירידה קלה לקטע המדהים של הרכיבה - הקטע הצר והמוצל המתפתל בין ההרים - שווצריה. אח"כ מתקרב לרמת רזיאל, עוד פעם קיר מפתיע מאוד - הרגליים מרגישות כאילו מחוברות למשקולות, "רק לא לעצור". 4 קמ"ש, מקרטע למעלה. אחרי רמת רזיאל, ירידה ל"איתנים", מחזירה נשימה והגענו לצובה. גיא וטל מתחממים בשמש בתחנת האוטובוס. הטיפוס ארך לי 1:02 שעות, 14.7 ק"מ. גיא וטל עשו את זה בכ-55 דקות. ממלאים מים בצובה וממשיכים. גלישה מהירה בכביש החוצה את נחל צובה, טיפוס לכיכר בכניסה לסטף וירידה מהירה מאוד לכוון עין כרם. בצומת למטה - פונים ימינה לכביש 396 לנס הרים. מתחילים בירידה ארוכה ונהדרת עד לנחל שורק, חוצים בגשר את תוואי הרכבת החדש ואז מתחיל טיפוס מתון (יחסית...) עד לנס הרים. ב"ברבהר" גיא וטל כבר באמצע האספרסו ואנחנו מחזירים נשימה ואנרגיה. משם עולות האופציות להמשך - לרדת לצומת האלה, לקצר מבית שמש חזרה.., מחליטים לרדת לבית שמש - לרדת זו המעטה. מד המהירות רושם 93.1 קמ"ש בירידה (אולי מזייף קצת) גיא וטל רושמים 90 קמ"ש, רוח באוזניים והופ, אנחנו ב"ביג" בבית שמש. פונים שמאלה לכביש 38, המטפס במתינות עד מושב זכריה. בזכריה פונים ימינה לכביש 383 לכוון גפן ותירוש, צפית וכפר מנחם - עד לצומת ראם. עוצרים בצומת ראם לשחרר את השרירים התפוסים בגב ובישבן. גיא מכריז "14 ק"מ לנחשון". אנו יוצאים על כביש 3 עד לנחשון. תחנת הדלק בנחשון נראתה כנווה מדבר, פטמורגנה לאחר המסע המפרך של 100 ק"מ. שברתי כמה שיאים אישיים ביום שישי, היה פשוט נהדר. מומלץ מאוד.
בפעם האחרונה יצאנו מכפר סבא לנחשון דרך רמלה ומשם לצובה, נס הרים, בית שמש ומשם חזרה לכ"ס.יש לציין שכאשר עליתי את צובה פירפרתי את העליה בכייף(כנראה שהרכיבה מכ"ס "הכינה" אותי כראוי)זאת הפעם הראשונה שהעליה לא היתה קשה לי.כאשר יוצאים מנחשון כאשר מגיעים לצובה הגוף עדיין לא "חם".
