...

[שיריה]

...

שקט תתחילי עם השקט אחר כך כבר נראה מה יבוא. הריאות שלי פתאום חזקות יותר. אחרי שהגוף שלי צרח ממנו את כל הכאב גם הלב. הגוף שלי הפריש מעצמו כמויות שלא הכיר לפנים. פעם חשבתי שהכאב שלי הוא רק בנשמה. ואולי זאת הדרך שבה אני לומדת לעבוד איתו ביחד ואולי זאת הדרך שהוא אומר לי שגם הוא פה קיים. ושהוא מוגבל. שיש דברים שאינו יכול לעשות. ( ואולי הרבה דברים. ) פעם חשבתי שיש לי תשובות. אולי זה הזמן להפסיק לחפש אותן ולהתחיל לחיות.

 

[שיריה]

...

פעם כתבתי שאני מניחה שדרקונים מעולם לא חדלו מלהתקיים, והם פשוט חיים בלב היער כי אנשים מעולם לא חדלו מלפחד מהם, ושאלה רק השאגות שלהם , שמדי פעם חודרות לעולם שלנו ומרעידות אותו. (הדרקונים שלי עכשו, פרצו במופע שאגות מפואר, לא ברור מה העיר אותם לשאוג כך, ולמה דווקא עכשו.אבל הם הרעידו את כל העולם שלי וזה שסביבי. ופחדתי כל כך. ) אולי כדאי שבכל זאת מדי פעם אתן לדרקונים שלי קצת אור. הם חלק ממני. גם להם יש זכות להיות.

 

[ירגזי מרוגז]

*סימן כלשהו*

-ולהתחיל לחיות-. {}