..

[מורני !]

..

את במקום הזה של הרגרסיה, הוא אמר לי. כשתתעוררי ותרצי למצוא זוגיות כבר לא תוכלי. הדברים שלך עשו לי כל כך עצוב. אדם לא ממש משמעותי בחיים שלי, לא מכיר אותי כל כך, בטח לא לעומק וקלעת בול. אני בהחלט ברגרסיה. חוזרת לגיל בו הכל התחיל, מתנהגת ככה. מנסה להשלים פערים שלא עשיתי אז. וקצת קשה לעשות את זה בגיל 30. קשה? בלתי אפשרי. בכל כך הרבה אנשים פגעתי בתקופה הזו, של הניסיון להשלים עם הילדות שלי שבסופו של דבר יצאתי מתוך התהליך רק עם שברון לב גדול יותר. ובלי מסקנות משמעותיות.

 

[ירגזי כחול]

...

זה נשמע לי כמו סיפור שכבר שמעתי. לא בצורה רעה, או טובה, אלא פשוט. משהו שכבר ראיתי. ראיתי אנשים פוגעים באחרים בנסיון שלהם למצוא ולשמר את עצמם, או להפך. וראיתי גם אותי. ראיתי נסיונות לשחזר עבר שלא היה, להשלים חסרים ללא הצלחה, גם כאלה שהובילו לנפילות אחורה ולא מהסוג הטוב.. אני יכולה להבין את זה, גם מהמקום האישי. ואת יודעת איך זה, אבל טוב, לפעמים צריך תזכורת.. ממקומות נמוכים אפשר הרי רק לעלות, גם אם זה קשה וגם אם לא רואים פואנטה וגם אם מיואשים או רגילים לאיפה שנמצאים.. לפעמים צריך להחליט ואז לעשות, לפעמים עושים וזה בא עם הזמן. זה, ז"א, החזרה לעצמנו או למקום שטוב לנו בו. לפעמים קורים דברים רעים, אפילו תקופות שלמות רעות רעות, שמבלבלות אותנו ממש, אבל שום דבר לא חורץ גורל..

 

[מורני !]

נכון

את יודעת, כמה שזה נדוש, ובנאלי וכל המילים האחרות שאומרים אחרי שכבר אומרים הכל... בבוקר הדברים הרבה יותר רגועים. שום דבר לא חורץ גורל. זה נכון. ובסוף מה שקובע זה החוזק הפנימי שלנו.

 

[מיכל..~]

../images/Emo204.gif

ממש כיף לראות את הניק שלך פה - למרות מה שכתבת נראה פחות כייף מזה.. הלוואי שתצליחי לאחות את השברון הזה, אני באמת באמת חושבת שמגיע לך לחיות בלב שלם ורגוע. ואני מאחלת לך ממש המון בהצלחה בכל ההחלטות שתעשי ובכל הדרכים שתחליטי ללכת בהם..

 

[מורני !]

לי, לך - לכולנו. ../images/Emo23.gif

 

[noosh]

...

לפעמים זה יותר קשה כשדווקא מישהו שלא קרוב אלייך פוגע בול, כי זה גורם לך להסתכל על עצמך ולהגיד - אני מקרינה כלכך הרבה החוצה? אני נותנת למסכות שלי להטשטש בלי שאני שמה לב? ואולי זה באמת חזק כלכך שאני לא יכולה להסתיר את זה יותר, אפילו לא ממני? זה מעמת אותך עם דברים שאת חושבת שאת יכולה לשים בצד ולהמשיך כרגיל, זה מוכיח לך שאת לא. לנסות להשלים פערים של פעם זה באמת בלתי-אפשרי לפעמים. יש מרווחים שנסגרו לבד, בלי שתגעי, יש כאלה שרחוק מדי או עמוק מדי להגיע אליהם, אולי צריך לתת להם להיות ולחיות עם העובדה שלא הכל אפשר לתקן, וזה לאו דווקא לרעה. אנחנו פוגעים גם בלי שאנחנו מתכוונים כי משהו בנו מנסה להשתנות ולפעמים אנחנו לא מצליחים לדעת כמה כוח יש לנו ואיך לכוון אותו נכון. ואנחנו טועים. את אומרת שיצאת עם שברון לב, עכשיו, כשאת מסתכלת על התהליך שעברת. זה נורא מתסכל להרגיש ככה, שעברת כלכך הרבה שנים ואת לא מרגישה הקלה, אלא מועקה. זה קשה כי את יודעת שאת לא יכולה לתקן הכל, שאת במצב הזה עכשיו וממנו את ממשיכה. ואולי את יכולה לנסות להסתכל על החלקים שלא נשברו להתחיל מהם, לחזק את עצמך ודרך זה לחזק את הקשר שלך עם מי שסביבך. אני מאמינה שגיל הוא מספר. שההרגשה שלך לא צריכה להשתנות אוטומטית עם תקתוק השעון, היא צריכה להשתנות עם ההרגשה הפנימית שלך.