......

[מישי אחרת]

......

ב"ה האהבה- כמו טפיל עוטפת את הלב לוחצת עליו חונקת אותו הולמת בו בוערת. רק אחד יכול דרכה לעבור. רק אחד בעולם וכשהוא לא שם הלב מתפורר מתנפץ אל מזח המציאות נשבר אל הגלים מתהלך על החוף כולו שותת דם הלוך ושוב לכאן ולשם מבולבל לא מוצא לו מרפא וטפיל האהבה לא עוזב, לא מרפה... הלב משאיר את סימניו על החול טיפות דם שנוטפות על רקע ים כחול...

 

[מישי אחרת]

המשך

ב"ה חלפו שנים הלב קם על רגליו הלך לחוף אחר שיקם את חייו הפצע כבר הגליד מזמן הלב כבר התרפא נותרה רק צלקת עמוקה וכואבת כאב שלעולם לא ירפה... ומידי פעם בפעם בהרהוריו חוזר הלב אל חוף נעוריו ורואה את טיפות הדם שהותיר על החול ורואה את גלי הים הכחול ונזכר באותו אחד שלא היה שם לתת לו יד שהשאיר אותו לבד... לא, הוא לא כועס רק כואב, רק אוהב....