על רגל אחת
האנטנות הם אמצעי פסיבי שדרכן, באמצעות מגברי ה-RF, משודר ונקלט האות האלחוטי.
אנטנות המוט המקובלות בנתבים יוצרות סביבן מעין בייגלה שקוטרו החיצוני נקבע על ידי ערך ה-dBi. רק התקנים אלחוטיים הנוגעים בביגלה עצמו, יכולים לתקשר עם הנתב.
ככל שה-dBi של האנטנה גדול יותר, קוטרו של הבייגלה הולך וגדל, אך במקביל גובהו הולך וקטן - כלומר הגדלת ה-dBi הופכת את הבייגלה לפנקייק עם חור קטן באמצע.
המשמעות היא שהגדלת ה-dBi מגדילה במעט את ציר ה-X של הבייגלה (רוחבו) אך מקטינה מאוד את ציר ה-Y שלו (גובהו). כתוצאה מכך התקנים אלחוטיים שאינם נמצאים ממש מול האנטנה אינם רואים את הנתב.
מכאן ברור שהגדלת ה-dBi הרסנית לבית עם קומות, כיוון שהשטחת הבייגלה לפנקיק, גורמת לכך שהאות האלחוטי אינו מכסה את הקומה העליונה והתחתונה.
התמונה המצורפת נותנת המחשה גסה של ההסבר.