SelmaFingers
New member
.
אנחנו כבר שבוע שני בתוך החורף. וקר. וקר ומקפיא. ואני לא בטוחה שאני רוצה להאמין, שהקור הזה גם מחליש. ממתי קור מחליש אותי? החורף הזה אוחז בו כל כך הרבה ציפיות, שנגררו מימים לוהטים ומייאשים של קיץ ואני לעולם לא אתגעגע לקיץ אבל לעולם לא חשבתי שאצטרך לחמם את החורף לעולם לא חשבתי, שלא אכנע לקור ואשכב על הרצפה ואקשיב לדיסקים אחד אחרי השני אחרי השלישי לעולם לא חשבתי, שאנעל נעלי בית, אלבש חולצה ארוכה. צעיף?! אני?! תמיד חיכיתי לו, לחושך הזה, ללילה הארוך לרגע שבו הטבע יישר סוף סוף קו עם הנפש שלי. בחורף, ארגיש טוב יותר, ומזג האויר לא ילחם כל הזמן, הוא יתן לי מרחב להיות מי שאני. סוף סוף, רק לרגע, להיות מי שאני. ופתאום, זה לא מסתדר ואני לא רוצה לחפש את החום אני לא רוצה. אני רוצה את החורף שלי. הנה הוא כאן. ואני רואה אותו נוזל לי בין האצבעות אני רוצה לקום ולצאת ולרוץ ולקפוץ בשלוליות וללכת יחפה ולשתות את הגשם. עם הלשון. שירטב לי העורף. כי זה החורף. החורף!!! הוא. נותן לי כוח. מדליק את העיניים. הרעמים גורמים לי לחייך. לצאת בחושך לחזור בחושך ושקט. ועכשיו כאילו הכל לא מסתדר. והתנור והיקיצה המוקדמת. ואני לא רוצה להאמין שהחורף לא שלי יותר שאני לא של החורף יותר הוא עזב אותי והמשיך למישהי אחרת. זה די פוגע. אני לא רוצה להפגע גם ממך. אבל להתחמק, זה. זה עצוב. זה משהו שגדולים עושים. אבל אולי זה גם חלק מהגדילה הזאת, רק לשם המטרה של להיות קטנה שוב. חם לי.
אנחנו כבר שבוע שני בתוך החורף. וקר. וקר ומקפיא. ואני לא בטוחה שאני רוצה להאמין, שהקור הזה גם מחליש. ממתי קור מחליש אותי? החורף הזה אוחז בו כל כך הרבה ציפיות, שנגררו מימים לוהטים ומייאשים של קיץ ואני לעולם לא אתגעגע לקיץ אבל לעולם לא חשבתי שאצטרך לחמם את החורף לעולם לא חשבתי, שלא אכנע לקור ואשכב על הרצפה ואקשיב לדיסקים אחד אחרי השני אחרי השלישי לעולם לא חשבתי, שאנעל נעלי בית, אלבש חולצה ארוכה. צעיף?! אני?! תמיד חיכיתי לו, לחושך הזה, ללילה הארוך לרגע שבו הטבע יישר סוף סוף קו עם הנפש שלי. בחורף, ארגיש טוב יותר, ומזג האויר לא ילחם כל הזמן, הוא יתן לי מרחב להיות מי שאני. סוף סוף, רק לרגע, להיות מי שאני. ופתאום, זה לא מסתדר ואני לא רוצה לחפש את החום אני לא רוצה. אני רוצה את החורף שלי. הנה הוא כאן. ואני רואה אותו נוזל לי בין האצבעות אני רוצה לקום ולצאת ולרוץ ולקפוץ בשלוליות וללכת יחפה ולשתות את הגשם. עם הלשון. שירטב לי העורף. כי זה החורף. החורף!!! הוא. נותן לי כוח. מדליק את העיניים. הרעמים גורמים לי לחייך. לצאת בחושך לחזור בחושך ושקט. ועכשיו כאילו הכל לא מסתדר. והתנור והיקיצה המוקדמת. ואני לא רוצה להאמין שהחורף לא שלי יותר שאני לא של החורף יותר הוא עזב אותי והמשיך למישהי אחרת. זה די פוגע. אני לא רוצה להפגע גם ממך. אבל להתחמק, זה. זה עצוב. זה משהו שגדולים עושים. אבל אולי זה גם חלק מהגדילה הזאת, רק לשם המטרה של להיות קטנה שוב. חם לי.
...