ועוד נושא, אחר... בעלי, חמותי וגיסי...
אז ככה, גיסי לא הכי איייי.... נפרד מאישתו, נפרד מעבודתו.... לא מוצא את עצמו בחיים, סיפור עצוב, אקיצר, הוא נתלה על הקנה רצוץ - אחיו, בעלי, וכמה שניסיתי להסביר לו שבעלי הוא לא הכתובת המתאימה, עקב נכותו, הוא מתקשר, מבכה על גורלו, מבקש רחמים וחסדים, ובעלי - יש זה עושה לו מחשבות קשות ודיכדוך, את קצת האנרגיה שיש לו - במקום להשקיע בבית ובילדים הוא רץ לעזור לאחיו, אלא שאין לבעלי שום דרך לעזור לאחיו, הרי גם הוא בקאנטים! אקיצר, סיפרתי לחמותי, חשבתי (חשבתי!) שאקבל קצת אמפטיה. אמנם היא היתה מאד סולידית ומאופקת, אבל אמרה לי להיות יותר מבינה ומתחשבת. אלוקים שבשמים! היא לא מבינה שאני קורסת? שמספיק לי לטפל באחד? כמה פעמים אני יכולה להיות עדינה ומתחשבת ולומר לבנאדם - תשמע, אחיך לא הכתובת, אחיך במילא מטופל על ידִי, זה לא שהוא פונה לאיזה אחד שמתפקד 100% ויכול לתרום לו מהכוחות והיכולות שלו, אחיו-בעלי ממילא הטיפול שלו נופל עלי, אז מה הוא רוצה ממנו? למה הוא לא קולט שבעלי לא יכול לעזור לו?