11 שנים

[orita 29]

ילד יפה שלי,
לפני 11 שנים ילדתי אותך,
זה נקרא לידה שקטה כי לא בכית.
היה הרבה בכי בחדר, אבל לא הבכי המשמח שלך...

נולדת יפה תואר, עם פרצוף מלאכי וידיים עם אצבעות ארוכות,
עם עיניים עצומות ופצע לחץ קטן בצד המצח שלך שהיה הסימן היחיד שהפסקת לחיות בתוכי יומיים קודם...

חיבקתי אותך ושרנו לך את השיר שאבא היה שר לך בבטן.

לפני שמונה חודשים נולד לך עוד אח, ילד נס שלי שהגיע לעולם אחרי כלכך הרבה תלאות...
הוא כלכך דומה לך, אני נזכרת בך הרבה יותר מאז שהוא בחיינו (למרות שאתה בליבי כל יום)

אתה הפכת אותי לאמא,
תודה לך על זה ילד אהוב שלי
תמשיך לשמור עלינו מלמעלה

אוהבת
אמא

 

[שירהד1]

תודה על השיתוף המרגש והאישי כל כך.
הבנתי לפי מה שכתבת, שהלידה השקטה היתה הראשונה, ולאחריה נולדו ילדים נוספים, שהקטן ביניהם בן 8 חודשים.
מעניין אותי איך מה שעברת השפיע על ההורות שלך, אם בכלל? האם שינה בך משהו? הפך אותך לאמא חרדתית יותר? מוקירה יותר בטוב? ואולי משהו אחר?

שירה דוד
ריפוי בעיסוק והוראה מתקנת לילדים עם קשיים התפתחותיים ולקויות למידה
הדרכת מרפאות בעיסוק, מורות להוראה מתקנת וסטודנטיות
מנהלת פורום אובדן הריון ופורום הריון אחרי אובדן, תפוז.
ליווי ותמיכה בנשים לאחר אובדן הריון.
09-7749028

 

[orita 29]

הי שירה
פעם הייתי פה הרבה, לפני שהפכת להיות מנהלת (ומכירה את הסיפור שלך...)
הלידה השקטה היתה בהריון הראשון, אחריו נולדו לי 2 ילדים (הבכור בן 10, נולד באותו תאריך של הלידה השקטה בדיוק שנה אחרי..., השניה בת 8.5)
אחר כך היו לי שתי הפלות בשלבים מוקדמים, אחריהם נולד לי עוד בן (בן 4.5),
אחר כך הייתי בהריון עם תאומים ונאלצנו להפסיק את ההריון כי הם היו באותו שק והיו הרבה חששות ופוטינציאל למומים, זו היתה ההחלטה הכי קשה שעשיתי בחיי, חושבת שבהרבה מובנים לקחתי את האובדן הזה יותר קשה מהאובדן של התינוק הראשון... (ובהרבה מובנים גם לא...)
בכולופן לקח לי מלא זמן להתאושש מזה...

התינוק שנולד לפני 8 חודשים, הגיע אחרי שכבר כמעט התחלנו טיפולים כי לא הצלחנו להיקלט ואז נקלטנו בנס בדיוק כשהיינו אמורים להתחיל... (כבר בעלי הלך לבדוק זרע והכל). הוא נולד עם קשר מלא בחבל הטבור ובנס לא משך אותו או משהו (בכלל הסיפור לידה שלו זה סיפור של אינסטינקטים של אמא, משהו מדהים...)

לשאלתך?
כן. אני אמא אחרת. אמא שמעריכה, אמא שמתרגשת הרבה יותר (אפילו משטויות), אמא שיודעת שילדים זה נס, פלא, שהריון תקין זה כלכך לא מובן מאליו...
שום דבר בדרך שלנו למשפחה לא היה פשוט, ההריונות שלי מאוד קשים פיזית, כמעט בכל הריון יש לי איזה צל שמרחף מעל (קיצור צוואר, ציסטות בראש, הרחבת אגן... לא משעמם אצלינו)
היו כל-כך הרבה פעמים שחשבתי שזהו, לא נצליח.
בהתחלה חשבנו שלא יהיו לי ילדים... אמנם בראיה לאחור זה לקח רק שנה, אבל זו תחושה קשה לחוות אפילו שנה.
אחרי כל הפלה חשבתי שזהו, קיבלתי מה שקיבלתי ולא אצליח יותר...

אני מכירה את התחושות הקשות, את הפחד, את החששות, בעיקר את הרצון... הרצון להיות אמא (או הרצון לעוד ילד).

האובדנים מלווים אותי בכל רגע, חלקם יותר חזק ופועם וחלקם פחות.
הזמן עושה את שלו אבל לא משכיח ולא מתקן.
כשכתבתי את ההודעה אתמול, בכיתי בטירוף כאילו הפצע עוד טרי...

וואי, יצא ארוך
מאחלת לכולן הרבה נחת...
כל אחת בדרך שמחפשת. אורית

 

[שירהד1]

ואו! מאוד מזדהה עם מה שכתבת. גם אותי כל מה שעברתי הפך להרבה יותר מוקירת תודה על היש הנפלא, להרבה יותר מתרגשת, להרבה יותר אמוציונאלית סביב מה שקשור לילדים, ובואי נודה על האמת- מאז ומתמיד הייתי טיפוס מאוד רגיש ואמוציונאלי, אבל מה שעברתי הפך אותי לעוד יותר...אני מתרגשת ומרוגשת מהילדים, אפילו מדברים כאילו קטנים- הם יורדים עליי שאני יכולה לדמוע מלקרוא תשובה יפה שלהם במחברות, מלראות ריקוד, עבודת יצירה או כל דבר אחר. הם אפילו מחפשים את הדמעה בקצה העין בכל מיני סיטואציות, וכאשר הם רואים אותה- אז הם צוהלים: "אמא מתרגשת!".

יש תקופות שהן יותר אמוציונאליות, כמו לפני יום ההולדת של מעיין (לפני חודש היתה בת 6). אני לא יכולה להקריא את הברכות בימי ההולדת של הילדים, כי ישר מתרגשת ובוכה. לפני שבוע ראיתי תוכנית מדהימה של רוני קובן על דיכאון לאחר לידה, ושם התראיינה פסיכיאטרית הנשים שליוותה אותי בהריון עם מעיין (ד"ר ורד בר הנפלאה). כל התוכנית ישבתי ובכיתי, כי זה החזיר אותי אחורה לזמן שנעזרתי בה, לזמן ההריון עם מעיין- שהיה מאוד מאוד קשה מבחינה נפשית, עם כל כך הרבה חרדה.

מאחלת לך שתהני מילדייך, שנמשיך להתרגש איתם ומהם, ותודה רבה על השיתוף!
שירה.

שירה דוד
ריפוי בעיסוק והוראה מתקנת לילדים עם קשיים התפתחותיים ולקויות למידה
הדרכת מרפאות בעיסוק, מורות להוראה מתקנת וסטודנטיות
מנהלת פורום אובדן הריון ופורום הריון אחרי אובדן, תפוז.
ליווי ותמיכה בנשים לאחר אובדן הריון.
09-7749028