.
פתאום קלטתי שאפילו לחשוב סתם, מה אתם עושים עכשיו, איך עברה עליכם השבת, אם היה לכם מספיק קריר עם המזגן- אני לא יכולה. את מבינה, אפילו מחשבה קטנה כזו. לא בגודל של איך אני אסתדר עם זה שאת לא פה, איך סבא, איך הבנות שלך ושאר הנכדים, לא מה יהיה הלאה, לא ברומו של עולם. מחשבה קטנה, של יום יום כזו. נגוזה. ודווקא חשבתי שהתחלתי להבין, את יודעת. חשבתי שהתחלתי לקלוט. אני מניחה שכלפי חוץ הכל נראה איתי, פחות או יותר, אותו דבר אבל את הדברים שנראים אף אחד לא יודע וגם לא רואה. אף אחד לא רואה איך אני נשרפת מבפנים. אף אחד לא רואה כמה אני בוכה, פנימה, בלי הפסקה. אף אחד לא רואה איך אני פתאום נעצרת ועומדת. את אינך. כנראה שאני לא קולטת, לא במאה אחוז שאת לא פה יותר. לתמיד. לתמיד לתמיד לתמיד. איזו מילה מכוערת. לתמיד.
פתאום קלטתי שאפילו לחשוב סתם, מה אתם עושים עכשיו, איך עברה עליכם השבת, אם היה לכם מספיק קריר עם המזגן- אני לא יכולה. את מבינה, אפילו מחשבה קטנה כזו. לא בגודל של איך אני אסתדר עם זה שאת לא פה, איך סבא, איך הבנות שלך ושאר הנכדים, לא מה יהיה הלאה, לא ברומו של עולם. מחשבה קטנה, של יום יום כזו. נגוזה. ודווקא חשבתי שהתחלתי להבין, את יודעת. חשבתי שהתחלתי לקלוט. אני מניחה שכלפי חוץ הכל נראה איתי, פחות או יותר, אותו דבר אבל את הדברים שנראים אף אחד לא יודע וגם לא רואה. אף אחד לא רואה איך אני נשרפת מבפנים. אף אחד לא רואה כמה אני בוכה, פנימה, בלי הפסקה. אף אחד לא רואה איך אני פתאום נעצרת ועומדת. את אינך. כנראה שאני לא קולטת, לא במאה אחוז שאת לא פה יותר. לתמיד. לתמיד לתמיד לתמיד. איזו מילה מכוערת. לתמיד.
