-
להרשות לעצמי לגעת בלי כפפות לתלות בלי מקלחת לכבס פעם אחת לנקות, ולא את הראש. .. התהליך הזה, היום הבנתי, שהוא לא להמשיך במי שאני אלא לבעוט בכל מה שמייצג אותי כשאני לא מול אפאחד. מעבר להשפעה הזו שמקטינה את החרדה הזו, להיות אחרת. לא לפחד לגעת. ולחבק ולאהוב ולהיות חלק מעצמי. או כמו שאמרתי, להפסיק להתנצל על מה שאני. היום, עכשיו, ברגע הנתון הזה. אם בחרתי אז זה בטח בסדר, ואם לא, השפיטה היחידה היא שלי. ושל הבורא, אלא הן הזכויות היחידות לחיי. . לאהוב אותך ולקוות שתבוא ותחבק ותרצה את הטוב ביותר ותאהב בחזרה ותחייך ואני אחייך לא כי אני שמה אותך לפני [שוב] אלא כי החיוך שלך גורם לי לחייך. הוא תמיד גרם לי. צריך לבנות פה הרבה יותר ממה שהיה. צריך לבנות פה אמיתי בין חלקיקי ההזוי ולא לחיות הזוי בין חלקיקי אמת. וזו רק משאלה שלי. שתגיע ותיגע ואני אאמין ולא אתאכזב והעולם שלי לא יראה אחרת רק יתמלא אהבה. רק יתמלא אהבה. [נשבעת, אפפעם לא אהבתי ככה, וחלמתי בלילה ככה, כחלק מהתהליך הארוך הזה שהבטחתי לעצמי שנים. ואני יודעת שהגיע הזמן לתת למילים שלי גם פועל. גם לפעול ולא רק לרשום ולדבר שאני חלק ממשהו אלא גם לעשות. ואני לא מפסיקה לבקש ולהתפלל ולקוות שעם כל מה שאני בוחרת לעבור, יהיה מי שיקבל אותי. גם אחרי שאני אקבל את עצמ. פתאום לא טוב היות האדם לבדו מרגיש לי נכון ולא כי אני לא יכולה לבד, אני אלופת הלבד, אבל ביחד וביחד טוב זה כבר לתקן אצלי. ולחיות את זה. ולעשות את כל מה שחלמתי לעשות אחרת, בלי מילים, רק חיוך. בורא עולם נותן לי אותות, ואני מנסה לתת להם דרך. אני חזקה, עכשיו צריך להילחם בשבילי, כי אני כבר את המלחמה עליי התחלתי. הלוואי. הלוואי ובעוד יומיים אני אכתוב שניצחתי וזו רק תחילת הדרך אבל ניצחתי. הלוואי ולא יסתירו אותי יותר, כי אני לא מסתתרת מעצמי. ככה בחרתי. ככה עכשיו זה להיות, ולעשות.] .
להרשות לעצמי לגעת בלי כפפות לתלות בלי מקלחת לכבס פעם אחת לנקות, ולא את הראש. .. התהליך הזה, היום הבנתי, שהוא לא להמשיך במי שאני אלא לבעוט בכל מה שמייצג אותי כשאני לא מול אפאחד. מעבר להשפעה הזו שמקטינה את החרדה הזו, להיות אחרת. לא לפחד לגעת. ולחבק ולאהוב ולהיות חלק מעצמי. או כמו שאמרתי, להפסיק להתנצל על מה שאני. היום, עכשיו, ברגע הנתון הזה. אם בחרתי אז זה בטח בסדר, ואם לא, השפיטה היחידה היא שלי. ושל הבורא, אלא הן הזכויות היחידות לחיי. . לאהוב אותך ולקוות שתבוא ותחבק ותרצה את הטוב ביותר ותאהב בחזרה ותחייך ואני אחייך לא כי אני שמה אותך לפני [שוב] אלא כי החיוך שלך גורם לי לחייך. הוא תמיד גרם לי. צריך לבנות פה הרבה יותר ממה שהיה. צריך לבנות פה אמיתי בין חלקיקי ההזוי ולא לחיות הזוי בין חלקיקי אמת. וזו רק משאלה שלי. שתגיע ותיגע ואני אאמין ולא אתאכזב והעולם שלי לא יראה אחרת רק יתמלא אהבה. רק יתמלא אהבה. [נשבעת, אפפעם לא אהבתי ככה, וחלמתי בלילה ככה, כחלק מהתהליך הארוך הזה שהבטחתי לעצמי שנים. ואני יודעת שהגיע הזמן לתת למילים שלי גם פועל. גם לפעול ולא רק לרשום ולדבר שאני חלק ממשהו אלא גם לעשות. ואני לא מפסיקה לבקש ולהתפלל ולקוות שעם כל מה שאני בוחרת לעבור, יהיה מי שיקבל אותי. גם אחרי שאני אקבל את עצמ. פתאום לא טוב היות האדם לבדו מרגיש לי נכון ולא כי אני לא יכולה לבד, אני אלופת הלבד, אבל ביחד וביחד טוב זה כבר לתקן אצלי. ולחיות את זה. ולעשות את כל מה שחלמתי לעשות אחרת, בלי מילים, רק חיוך. בורא עולם נותן לי אותות, ואני מנסה לתת להם דרך. אני חזקה, עכשיו צריך להילחם בשבילי, כי אני כבר את המלחמה עליי התחלתי. הלוואי. הלוואי ובעוד יומיים אני אכתוב שניצחתי וזו רק תחילת הדרך אבל ניצחתי. הלוואי ולא יסתירו אותי יותר, כי אני לא מסתתרת מעצמי. ככה בחרתי. ככה עכשיו זה להיות, ולעשות.] .