...

birth and death

New member
...

רחוק, מעבר לרעש בצד שהחלומות מתגשמים בו אף אצבע לא נשארה שם בקושי זכרון כל קול חודר ברזל היה כל אור קלוש ייבש ביצות קול הגיון ביטל הרעש ארץ חדי קרן ופיות הרחק מגבול החלומות בין כתלי ההיגיון הגבולי מחזות תעתועים בין הרחשים ואני שוב בגפי, כאן
 

ellamagic

New member
אהבתי!

אבל שני דברים: *אני חייבת להבין למה בחרת להשתמש דווקא במילה אצבע בשורה: "אף אצבע לא נשארה שם" -למה אתה מתכוון בזה? מה מסמלת אותה אצבע בעבורך? *השורה: "ארץ חדי קרן ופיות" - נראית לי טיפה משומשת עד כדי שחיקה. הייתי ממליצה לך לשנות אותה למשהו אחר, אולי בסגנון: ארץ, שלא נראו כמוה אף בחלומות - הצעה שלי, אתה יכול לכתוב כל דבר אחר שירגיש לך נכון יותר או לא לשנות את זה בכלל. בכל מקרה, שלא תבין אותי לא נכון, שוב, ממש אהבתי ורק לשירים שאני אוהבת אני גם מגיבה ומתייחסת. אי אפשר להשאר אדישים אליו.
 

birth and death

New member
:)

אחיזה. תדמייני שיש שני מקומות ובינהם גבול די עבה. גבול של שבוע שבועיים. ואני נקרע בין שניהם כל הזמן... מנסה להישאר באחד, לא משנה איזה. לפעמים הגבול מתעבה... לפעמים הופך שברירי יותר... ואצבע זה הקצה של הגוף... הדגשה של עד כמה אני תלוש משם. ובנוגע לשורה ההיא... זה מסמל בשבילי תמימות ושימחה ואופטימיות בדרך שאני מרגיש שייחודית לי... אז אני שמח שאהבת למרות הדימויים החלשים ואם את רוצה תבקרי במחברת שלי... http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=521682
 

ellamagic

New member
הדימוי של האצבע

נראה לי ממש מדהים עכשיו כשהבהרת לי מה עומד מאחריו- אני שמחה ששאלתי! הייתה לי הרגשה שאני עשויה לפספס משהו מעניין אם אני לא אחקור קצת חחח... הדימויים שלך לא חלשים בכלל ואין לך מה להתנצל, אם הם היו חלשים לא הייתי אוהבת את מה שכתבת ומגיבה לזה. כהסברת לי מעט על עולם האסוציאציות שלך הבנתי שזה די הגיוני להשאיר את השורה הזו כפי שהיא כדי להראות עד כמה הרצון שלנו להיות מאושרים וטיפה מנוטרלים מהמציאות המחניקה הוא פשוט, נוסטלגי, ולפעמים אפילו ילדותי בצורה שובה לב שכזאת כמו אותם חדי קרן ופיות. בקריאה שנייה התאהבתי עוד יותר - בשיר , במיוחד בכל שורה מהבית השני: הרחק מגבול החלומות בין כתלי ההיגיון הגבולי מחזות תעתועים בין הרחשים ואני שוב בגפי, כאן. אז הדבר האחרון שאתה צריך זה להתנצל!
 
למעלה