12 פעמים. 13 זה מזל../images/Emo35.gif
12 פעמים, לפחות לפי הזכור לי אבא אושפז בבתי חולים. אירוע מוחי רודף אירוע מוחי, התקף אפילפטי קשה אחר התקף אפילפטי קשה, אפילו לא מהתקפי האפלפסיה שהחולה קם לבד, כי פה- הוא מפסיק לנשום. והפעם, הפעם זה קצת שונה. נראה כאילו נורה מהבהבת לי חזק חזק, זאת שלא דלקה כבר מינואר שוב מהבהבת. אבא נרדם תוך כדי דיבור- בישיבה, עם כוס ביד. אבא נרדם עם המשקפיים שלפני שניה הוא סידר אותם כדי להרכיב ולקרוא עיתון. אבא נרדם, ואולי נרדם גם בעבודה, אבל אף אחד לא אמר מילה. לא לי ולא לאמא שלי לפחות. ואני לא יודע מה לעשות איתו, כי מילא אם לא הייתי לבד בסיפור הזה. אבל האחים שלי, שניהם, גרים במרחק של שעה נסיעה לפחות מהבית(מזרע, הוד השרון) את שניהם אי אפשר להשיג בפלאפון. תשאלו עכשיו איך אני לבד עם אמא פה, והרי שאמא מתפקדת. העניין הוא כזה, שהיום גיליתי שיש לה כאבים באיזור הלב. וזה לא היה מבהיל אם זה היה רק זה, אבל היא גם נראית ומשדרת הרגשה פיזית נוראית, היא נתונה תחת לחץ מתמיד, במיוחד עם אבא וכל הסידורים הלא נגמרים. ואני אישית מפחד שזה השעות שלפני החס וחלילה התקף לב. ואני לא יודע מה לעשות. הנה, אחי פתאום, משום מקום ממש, הגיע הביתה. אבל אני גם יודע שבאותה מהירות הוא יכול ללכת, אם יהיה לו טרמפ. אדיש מידי. אני אף פעם לא הייתי פולני, אני גם לא מתחיל להיות אחד כזה עכשיו. משהו פה לא בסדר, ולי אין מה לעשות. אין לי רשיון, אם הייתי רוצה לעלות אותם לבית חולים. ומי מבטיח לי שאם חס וחלילה משהו יקרה עוד שעה שעתיים, אחד מהחברים שלהם יהיה ער כדי לעזור
לבד.
12 פעמים, לפחות לפי הזכור לי אבא אושפז בבתי חולים. אירוע מוחי רודף אירוע מוחי, התקף אפילפטי קשה אחר התקף אפילפטי קשה, אפילו לא מהתקפי האפלפסיה שהחולה קם לבד, כי פה- הוא מפסיק לנשום. והפעם, הפעם זה קצת שונה. נראה כאילו נורה מהבהבת לי חזק חזק, זאת שלא דלקה כבר מינואר שוב מהבהבת. אבא נרדם תוך כדי דיבור- בישיבה, עם כוס ביד. אבא נרדם עם המשקפיים שלפני שניה הוא סידר אותם כדי להרכיב ולקרוא עיתון. אבא נרדם, ואולי נרדם גם בעבודה, אבל אף אחד לא אמר מילה. לא לי ולא לאמא שלי לפחות. ואני לא יודע מה לעשות איתו, כי מילא אם לא הייתי לבד בסיפור הזה. אבל האחים שלי, שניהם, גרים במרחק של שעה נסיעה לפחות מהבית(מזרע, הוד השרון) את שניהם אי אפשר להשיג בפלאפון. תשאלו עכשיו איך אני לבד עם אמא פה, והרי שאמא מתפקדת. העניין הוא כזה, שהיום גיליתי שיש לה כאבים באיזור הלב. וזה לא היה מבהיל אם זה היה רק זה, אבל היא גם נראית ומשדרת הרגשה פיזית נוראית, היא נתונה תחת לחץ מתמיד, במיוחד עם אבא וכל הסידורים הלא נגמרים. ואני אישית מפחד שזה השעות שלפני החס וחלילה התקף לב. ואני לא יודע מה לעשות. הנה, אחי פתאום, משום מקום ממש, הגיע הביתה. אבל אני גם יודע שבאותה מהירות הוא יכול ללכת, אם יהיה לו טרמפ. אדיש מידי. אני אף פעם לא הייתי פולני, אני גם לא מתחיל להיות אחד כזה עכשיו. משהו פה לא בסדר, ולי אין מה לעשות. אין לי רשיון, אם הייתי רוצה לעלות אותם לבית חולים. ומי מבטיח לי שאם חס וחלילה משהו יקרה עוד שעה שעתיים, אחד מהחברים שלהם יהיה ער כדי לעזור