12 שנים לאסון המסוקים - הזוית האישית

MrCheff

New member
12 שנים לאסון המסוקים - הזוית האישית

היום לפני 12 שנים, התרחש אסון המסוקים. 73 חיילים נהרגו באסון הנורא ההוא. היום אני גר בפ"ת. מספר דקות הליכה מאנדרטה לזכר אותו אסון. חזרתי היום בבוקר לאותו יום. באותו יום הייתי חייל צעיר, רק 4 חודשים בצבא, אחרי טירונות וקורס משק"י דת. בדיוק המתנתי להצבה שלי, ובנתיים הייתי מסופח לבסיס הרבנות הצבאית ביפו. לדעתי, היום הזה ילווה אותי כל ימי חיי. הגעתי אותו בוקר לבסיס ונשלחתי לבצע עבודה חשובה - להוציא מהמחסן ולהרכיב 73 ארונות קבורה צבאיים. כאשר אתה שומע על האסון ומגלה שנהרגו 73 חיילים זה כואב לך בתור אזרח המדינה. אתה לא ממש קולט את זה ומבין מה זה אומר. באותו יום עבדתי קשה מאוד פיזית ובעיקר נפשית. יחד עם עוד חבר, הוצאנו מהמחסן והרכבנו 73 ארונות צבאיים. באותו רגע בו סיימנו להרכיב את כל הארונות וראינו את כל החצר זרועה בארונות והתחלנו להעמיס את ה-נ"נים קלטנו באמת מה קרה. היום, בתור אבא, אני כבר חושב מה ילדיי יעשו בשירותם הצבאי. אני כולי תפילה שעד אז יהיה שלום ויהיה שקט והצבא יהיה בשבילם חוויה שקטה ומעצבת, אך ללא סכנת חיים. אני כותב שורות אלה עם דמעות בעיניים. היום הזה ישאר חרוט בזכרוני וליבי לעד.
 

Master Stav

New member
../images/Emo24.gif

לא אוכל להוסיף היתי שם ....הכאב עדיין פועם והזכרון לא יעלם לעולם
 

hag70

New member
../images/Emo201.gif

מודה שאת היום הספציפי הזה אני לא זוכר אבל כיוון שהארוע הזה היה קשור מאד לנושא המאסטר של הבתזוג אז הוא השפיע מאד על חיינו במובן הזה שהיינו בהרבה פעילויות שהתארגנו בעקבות הארוע. לפני כמה חודשים היינו בנופש בשאר ישוב וראינו את האנדרטה שבנו שם. פעם ראשונה שראיתי אותה. היה מוזר.
 
../images/Emo16.gif

יהי זיכרם ברוך. הלוואי וניזכה לשלום עבור עתידם של ילדינו.
 

ronnm

New member
בתור יוצא הנחל אני הכרתי כמה מהאנשים שם

הפן האישי שלי הוא שהייתי גם בלבנון באותו זמן והייתי אמור לצאת הבייתה יום למחרת האסון בחור ששירת בפיקוד צפון באותו זמן, שאמא שלו עבדה עם אמא שלי, התקשר לאמא שלו וסיפר לה מה קרה, עוד לפני שהפרטים פורסמו בתקשורת אמא שלו עם הרבה טאקט התקשרה לאמא שלי לשאול אם אני בסדר, אמא שלי שלא ידעה מכלום אלצה אותה לספר למה היא שואלת, עד שבסוף היא סיפרה כמובן שבאותו לילה כל קוי הטלפון מלבנון היו תפוסים ולקח לי שעות להצליח להתקשר הבייתה (מדהים איך חיינו בלי סלולרי), כל אותם שעות אמא שלי הייתה בחרדה מטורפת
 

rubber duck

New member
זיכרון כואב

חוזרים מיום עבודה לחדר הנחמד בבסיס רמון מדליקים טלויזיה וזה מול העיניים בתור אנשי ח"א זה כאב מאד לשמוע על תאונת מסוקים אמנם לא היה לי כל חלק בפעולת הפינוי או כל פעולה אחרת גם לא היכרתי את סוג המסוק המדובר אבל עדיין בחיל האוויר היום זהז סימל זעזוע מאד חזק שרון
 
למעלה