*

[חיה את הרגע]

*

מה אומרים לחברה שאחיה נהרג? תמיד שאת שומעת את המילה צבא עיניך מתמלאות דמעות ואני מחבקת רוצה להגיד, להגיב, אך לא מוצאת את המילים הנכונות. קשה לך, ותמיד יהיה, אובדן אח זה בכלל לא קל ואיש אינו יודע איך מתמודדים עם זה. אני רואה את הסבל שלך, בעיניים, אני רואה את הכאב, את הצרחה החבויה, הצרחה הענקית של הלללללאאאאא ואני שותקת....מחבקת ושותקת... תמיד שאת שומעת את המילה אח את מתכנסת בעצמך, משתדלת להסתירף אבל רואים, אני רואה. אני רוצה להגיד את המילים שיעודדו, אבל לא יכולה, לא מצליחה. לא השתנית, למרות כל מה שעבר עלייך, את עדיין חייכנית, אנרגטית ושמחה. ולראות אותך נופלת כל פעם, שאת שומעת את המילה... ואני שותקת...מחבקת ושותקת... ונמאס לי! אני שונאת לשבת ולשתוק! אני שונאת לראות אותך סובלת בלי לעשות כלום! אני רוצה להגיד לך מילים שרק יעשו לך טוב, יצליחו להעלים את הכאב הגדול לשניה... ואני רוצה שתדברי על זה.. אני רוצה שתדעי שגם לנו זה חשוב... איך שאת מרגישה.. אבל אני שותקת..מחבקת ושותקת.. מה אומרים לחברה שאחיה נהרג?

 

[ה מוזה]

מילים לא אומרות מאום.....

שתיקה ... היא לא תמיד שקט יש בשתיקה את ההבנה ,את התמיכה ,את הכתף חיבוק אחד שווה אלף מילים .. הכאב של חברתך אינו ניתן לתיאור במילים לכן לא תוכלי למצוא מילים שיוכלו לנחם אך עצם העובדה שאת לצידה , שותקת תומכת אכפתית מחבקת מעיד יותר מאלף מילים ...שאת חברה אמיתית חברים נמצאים לצידנו בשתיקה ,במילה, בדמעה,בשמחה .... יש אלפי דרכים להגיד .. תהיי חזקה אני איתך ואת בדרך שלך אומרת לה זאת . ברוכה הבאה לפורום

 

[gal-or]

עברתי את אותה דילמה בדיוק.

 

[רפיק המקורי הראשון]

חיה את הרגע

לשמוע על מותו של אח, ידיד קרוב, בעל, אישה וכו´ זה דבר קשה מאוד לעכלו בדקות הראשונות, ואפילו לא מאמינים. אדם צריך לדעת שהוא ימות ביום כלשהו. אין אדם שחי לצמיתות. עלינו לקבל את ההודעה עם כל הקושי שבה בהבנה. אלה החיים מה לעשות.יש לספר לחברה שאחיה נהרג או מת, אבל לתמוך בה ולא להשאירה לבד, להיות איתה עד שהיא תעכל את המקרה ותשלים עם המציאות.מקווה שלא נראה צער, ושנחיה כולנו עד מאה ועשרים