אני מעבירה את העסק בלבד
וקודם כל, כן עשיתי לי ביטוח חיים, עם כל מיני תוספות, כמו ביטוח לאבדן כושר עבודה, ביטוח השתלות וכו', לקח לי כמה שנים להחליט לעשות את זה, ואני שמחה היום שעשיתי. יום אחד בעל של חברה שלי בגיל 50 קיבל דום לב, למרות שהיה בריא כשור, אילמליי ביטוח החיים שהיה לו, לא יודעת איך היתה אישתו מסתדרת עם 7 ילדים לבד, המשכורת שלה לא מספיקה. אז קודם כל ליתרונות של העבודה מהבית, אני יכולה לקום בשבע, ולהכין את הילדים לבי"הס, ולקחת בכיף את הקטן לגן, למצוא בדרך חילזון, או סתם לתת את שאריות הסנדוויץ' לציפורים, בקיצור, הבוקר בדרך כלל נטול לחץ של "לקום מהר מהר, להכין את הילדים להתלבש להתאפר וליסוע לעבודה..." מצד שני, כאשר הילדים חוזרים מביה"ס אמא בבית. שום שביתת מורים לא מפחידה אותי, אבל החופש הגדול דוקא כן. מצד שני אם ילד חולה באמצע היום אני בקלות הולכת להביא אותו מבי"הס... אנ לא חיבת גרדרובה של דוגמנית, לפעמים לא בא לי לצאת מהחלוק, ואני לא חיבת לנעול נעלים - אני שונאת נעלים, נראה לי שהמציאו אותם בכדי להציק למין האנושי, עד שאני כבר מוצאת זוג נוח הוא עולה כפול מכל זוג אחר, מילא זה, אבל אחרי שעה על הרגליים בא לי לחלוץ אותם. אז אני בנעלי בית או יחפה. אני לא חיבת לבשל מאתמול, אני יכולה לשים סיר בין לבין, וגם מכונת כביסה, וגם מיבש כביסה. אני לא צריכה לשלם שכירות, ומבחינת מס הכנסה, ומע"מ ההוצאות על עסק בבית מוכרות . אני לא חיבת לצאת בגשם, ולא בחום היום, יש לי מזגן שאני מפעילה על פי רצוני. מן הסתם יש עוד יתרונות, אבל אני כנראה אזכר בהם אחר כך. החסרונות? אוהו. העסק משתלט על החיים הפרטיים, אין שעות עבודה מוגדרות, הלקוחות מתקשרים כ היום, כי את בבית, גם אם תבהירי להם שבין שעה זו לזו את ישנה, אין מה לעשות, החדשים תמיד מתקשרים בשעות מוזרות של היום, הלקוחות גם לוחצים אותך לקבל אותם בשעות מוזרות, ואין ברירה, אם רותים להחזיק את העסק, אסור להתפנק, בחנות בחוץ, כולם יודעים שיש שעות פתיחה, אבל בבית? בישראל הבית תמיד פתוח. באופן טבעי לקוחות גם מאחרים, זה מאלץ אותי לקבל אותם גם כשממש מאוחר, אין לבוא ו..סגור. אני מקסימום יכולה לברוח מהבית, אבל לא בשביל זה בניתי עסק בבית. לא לכל אחד יש יחידה נפרדת עם שירותי נפרדים, גם לא אצלי, אז השירותים בקומה הראשונה משרתים את הלקוחות, הבעיה היא שגם הקטנים לפ]עמים משתמשים שם, ולא תמיד משאירים נקי , אז כל פעם שלקוחה צריכה שירותים, אני רצה לשירותי לבדוק מה המצב, ותמיד מתנצלת שיש לי קטנים שנכנסים לשם. פעם לקוחה נאלצה להישאר אצלי ללינת לילה, אילמליי אבא שלה היה יודע שזה בית, הוא היה בא לקחת אותה מאוחר כפי שסיכם, אבל הבחור היה עייף, והיא , אירוח עם פנסיון מלא, בחדר של בכורתי. זה כמובן מעבר לעבודה, וללא תשלום, נקרא לזה חסד, כי זה מה שזה, אז זה ייתרון או חיסרון? כשיש לסיים עבודה לא מסתכלים על השעון, וממשיכים אל תוך הלילה, בהתעלמות די מוחלטת מהסביבה. מצד שני, דוקא כשיש לחץ ואני צריכה שקט הילדים מנדנדים הכי הרבה, נכנסים ויוצאים המטלות שונות, מבקשים , שוקו, ממתק, או מה שזה לא יהיה. וזה די מפריע. ואין ברירה, או שאת בעבודה או שאת בבית, אי אפשר ממש לשלב, כי אם אני מנקה בבוקר ומסדרת, ורק אחר כך מתחילה לעוד, לא נשאר לי לא זמן ולא כוח. כך שנקיונות אנחנו עושים ביום שישי, ובשאר ימות השבוע רק "מלמעלה" אילו היה לי רק משרד אולי זה היה אחרת, אבל העסק שלי תופס המון נפח וכולל בתוכו תיפקודים שונים, והוא גם גדל, אז לאט לאט השתלט לי העסק על הבית, לפני שבוע שאלה אותי מישהי "מה אתגם גרה כאן?" ויום אחד נכנסה בי ההכרה ש"די, אני צריכה להפריד בית מעבודה" ולקח לי זמן לעכל את זה, ולמצוא מקום קרוב מרחק הח=ליכה מהבית, וגם לא יקר מבחינת השכירות, וזהו. אני עוברת בקרוב מאוד. ואני שמחה, אחרי שאעבור אספר לכם איך זה.