15.9?????

guinnart

New member
15.9?????

זה הציון של שטילוב אתמול בתרגיל הקרקע באליפות ישראל.
זה ציון שלוקח מקום ראשון בכל תחרות.
נראה לי שאין סיכוי שהוא יקבל ציון כזה על תרגיל דומה בלונדון (אלא אם באמת עשה דברים מדהימים).
בעיקר אפשר ללמוד על הסובייקטיביות של הענף הזה.
 
זה עקב האכילס של כל הענפים

הענפים ששיקול השופטים הוא מוחלט, כמעט, לא רחוק מספיק מהכרעות שופטים באירוויזיון..
כך גם בקפיצה למים, ועוד יותר ריתמיקת מים והתעמלות ריתמית.

לכן, אחרי שראיתי כנער כל כך הרבה עוותים בהכרעות באולימפיאדות, בזמן חי, אני הרבה פחות מתחבר למקצועות הללו, שהם בעצם בני ערובה של סובייקטיביות נטו.

כתבתי זאת בעבר, ספורט אמיתי לטעמי, קודם כל ראוי שההכרעה תהיה עם ממצאים "פרנזיים" בשטח, ולא תחושה של שופט
כזה או אחר.
 

guinnart

New member
אני חצוי בעניין

מצד אחד מבין ואפילו מסכים עם הביקורת הזו - הסובייקטיביות היא מאוד בעייתית.
מצד שני אני מעריך התעמלות מכשירים מאוד. התרגילים שהטובים מבצעים הם "ספורט טהור" במובן הפיזי והפיזיולוגי, ומדובר בספורטאים שעובדים קשה מאוד ומציגים בסופו של דבר ביצועים מעוררי השראה ופליאה. בכל אולימפיאדה אהבתי לראות התעמלות ויש לי זכרונות חיוביים מזה - בעיניי תמיד היה אחת הפסגות של ביצועי הגוף האנושי.
כך שאני לא יכול שלא לקבל זאת כספורט.

יכול להיות שלפעמים פשוט כדאי להכיל את חוסר השלמות וחוסר ה"ניקיון" שבהנחות היסוד של הספורט הזה (ובכלל). אין ספק שיש קו עדין שחצייה שלו תמאיס את הספורט (כשתהיה תחושה שהסובייקטיביות מנוצלת לרעה). אני מניח שזה אחד התפקידים של ההתאחדות העולמית בספורט הזה, והם יוצרים את מערכת האיזונים שתאפשר להליכה הזו על החבל הדק (או על הקורה, אם תרצו) שבין ניקוד סובייקטיבי וביצועי על פיזיים.
בהתעמלות אמנותית, למשל, הסובייקטיביות מוגזמת. העובדה ששמונה עולות לגמר ובסוף הרוסיה מנצחת גורמת לי בקושי רב להתעניין, אפילו שהישראליות "נכנסו למאפיה" וקיבלו שם את המספר הסידורי שלהן עפ"י ותק (היום זה בערך 6 או 7, אולי בעתיד הכוח הפוליטי של ישראל בענף יגדל וזה יהיה 4 או אפילו 3!). זה ענף שראשיו לא יודעים לאחוז בסרט משני קצותיו.
 
למעלה