#15

[קוראים לי ק׳]

מי שגדל בצלם ספרי האנגלית
יודע בוודאי מספר דברי הגל והבל.

מי שקרא דוסטוייבסקי בצעירותו
יודע בוודאי, מבוכים אין סוף, שהולמים כמו טוף
מלחמה. מלחמת הידע.
המתופפים בועטים באוזני החיילים
״ימין, שמאל! קפקא, הובס!״

מי שנולד לתוך מלחמה שכזו
יודע בוודאי שאין לה סוף.
כמו כסף. כמו כוח. אין כמו המוח!

אין כמו עינוי מזוכיסטי לחיזוק השריר.
ידע הוא ברכה, ידע הוא אלוהים שמלטף אותך ליטוף קריר.
ידע הוא רוח חזקה
המרימה ומרימה ולעולם לא מרפה.

מי שנולד לתוך מלחמה, מבטו הראשון רואה אבידות.
הרופא הנחמד חותך את חבל הטבור,
מרים את הגוש החמוד והערום,
ומורח אותו בדם הגופות.

פעולה זו חשובה במיוחד.
תינוק לא מבוהל הוא תינוק שלא נלחם
תינוק שחושב הוא תינוק שלא אוהב.
תינוק בצינוק, קורא וקורא
תינוק בצינוק, בוכה ובוכה.

 

[פילוסוף רוחני33]

התמודדות נועזת עם תלאות החיים וההתייצבות מול המוות המאיים, עם זאת התיאורים קצת סרקסטיים מדי ועדיף להוסיף עוד רגש.