...

[מימיל]

...

יש לי 2 שאלות. האם מישהו יודע ניהו אודין? שאלה שנייה, מהי האודיסאה? אודה מאוד למי שיענה לי. מימיל.

 

[רייבי]

...

לצערי אין לי מידע רב על האודיסאה חוץ מכך שבשם זה ניקראת אחת האפיפיות היווניות הקדומות. על אודין יש לי מידע קצת יותר ניכבד, אודין היה ראש האלים במיתולוגיה של אירופה הצפונית, אשר בפי הגרמנים היקרא בשם ווטן, בעוד שהאנגלים כינו אותו בשם וודין. הוא היה אבי כל האלים האחרים ושלטונו היה כשילטון זאוס במיתולוגיה היוונית. אודין שכן במישכן האלים "אסגרד", שם היה לו ארמון מפואר הניקרא בשם "ולהלה". אודין ישב על כיסא מלכות עשיו זהב ולימינו אישתו "פריגה" או "פריאה" על פי אמונתם של הגרמנים, כשהם מוקפים בגיברוים שנפלו בשדה הקרב. בשיבתו בולהלה, נחו על כתפיו שני העורבים "הוגין" ו"מונין", אשר מדי יום ביומו יצאו להתעופף בעולם על מנת להביא לאודין את החדשות מן המתרחש בארץ. למרגלותיו רבצו שני זאבים, אשר להם מסר את הבשר שהוגש לו, כי הוא עצמו לא היה זקוק לאוכל. וכשייצא לקרב חבש לראשו כובע מקושט באברי נשר, חגר למתניו חרב נוקמת ורכב על סוס בעל שמונה רגליים. אודין היה אל התבונה והניצחון, ובנו תור היה אל עבודת האדמה, הרעם והמלחמה. תחילה היה אודין אלם של כל שיכבות העם, אולם לאחר מכן נעשה מגנם של האצילים והלוחמים בלבד( דבר המעיד על ההיררכיה הבולטת שהייתה בזמנו). בדומה ליוונים אשר בתקופה הקדומה היו מקריבים קורבנות אדם לזאוס, נהגו גם עמי צפון אירופה הקדמונים וביקשו לימצוא חן בעיני אודין בקובנות מבני מינם. עד כאן הידע של רייבי על אודין, מקווה שעזרתי לך, שלך ירדן.

 

[רייבי]

גיברוים=גיבורים.

 

[רייבי]

עוד קצת על אודין.

שכחתי לציין שעל פי המיתולוגיה הסקנדינבית ,האדם נוצר ע"י אודין, האגדה מספרת שבאחד מן הימים אודין טייל עם שני אחיו והם הצטערו מאוד שהם בראו עולם כה יפה ואין נפש חיה שתוכל להנות ממנו. ובדרך אודין ראה לפניו שני אילנות ומאחד ברא את האיש ומאחר ברא את האישה, אשר מהם יצאו כל בני האדם שבעולם. הסקנדינבים הקדמונים האמינו, כי באחד הימים של העתיד לבוא יתלקח קרב בין הכוחות הטובים והרעים שבעולם, הכוחות הרעים ינצחו את הטובים ואז יקיץ הקץ על שלטונו של אודין והעולם ייחרב, אולם על חרבות העולם הישן יבנה עולם חדש בו ישלטו אלים חדשים. נ.ב-חוץ מ"תור" לאודין היו עוד 9 בנות יפות תואר, הולקיריות. שלך ירדן.

 

[מימיל]

תודה.

הסיפור על אודין מאוד מעניין תודה רבה, אבל עדיין חסר לי חומר על האודיסאה אז למי שיש בבקשה תכתבו פה. בתודה מראש מימיל.

 

[כוכב ה שחר]

האודיסיאה

היא אפוס יווני שנכתב על ידי הומרוס, המשך הסיפור של האיליאדה. באיליאדה, המספרת על מלחמת טרויה - כיצד ומדוע החלה, מהלכה וסופה, וכן גיוס הנסיכים השונים (כגון אודיסיאוס, מלך איתיקה). המלחמה מסתיימת בתושיותו של אודיסיאוס, לאחר 10 שנים עקובות מדם, בהן מתו גיבורים כגון אכילס ועוד. האודיסיאה - מספרת את מעללי אודיסיאוס בשיבתו לביתו ואשתו באיתיקה. אודיסיאוס, ששכח (כנראה בשל יהירותו) להודות לאלים (במיוחד אתנה ופוסידון שסייעו בידו) נענש על ידם על יהירותו. ספינתו נטרפת, הוא נשבה בידי אנשים שונים (הקיקלופ פולימפוס, קירקה ועוד) ועובר תלאות רבות ורק אחרי שנים זוכה לחזור לביתו, שם אישתו מחוזרת ע"י אנשים רבים - אך נשארת נאמנה אליו. אחד הקטעים היפים ביותר לדעתי - הוא שיבתו הבייתה, מחופש לנווד זקן, אשר מזוהה רק ע"י כלבו הזקן (שנופח את נשמתו בו ברגע) ואומנתו הזקנה שרוחצת את רגליו ורואה צלקת שקיבל בילדותו מציד חזירים. בינתיים, בנו עורך תחרות למחזרים, בה הוא מציג להם את קשתו של אודיסיאוס, אשר נאמר עליה כי רק הוא יכל למותחה. עליהם להשחיל את החץ דרך 10 חישוקים קטנים. כל המחזרים נכשלים - ורק הנווד הזקן שמגיע לפתע פתאום (וצוחקים עליו המחזרים) - מצליח. או אז חושף אודיסיאוס את זהותו האמיתית והוא ובנו קוטלים את המחזרים המרשעים והנהתנים.

 

[moon dancer]

המיתולוגיה הויקינגית ואודין

עוד בטרם הופיעו בני אדם על פני הארץ, היו בעולם ענקים וגמדים. היצור החי הראשון, אימיר, נולד מן הקרחונים הקדומים. אימיר הוליד ענקים נוספים וכן את אודומלה- פרה גדולת מימדים. בוקר בהיר אחד ליקקה הפרה בסבלנות רבה גוש קרח, ואט אט הגיח מתוכו בורי. בורי נשא לאישה בת מבנות הענקים והוליד את האלים הראשונים: אודין, וילי ווה. באותו זמן צמחו הרים גבוהים מגופו חסר התנועה של אימיר, ושערות ראשו היכו בם שורשים והיו ליערות. אחר כך בראו האלים את החיות ואת הצמחים, ולבסוף יצרו משני גזעים של עץ גבר ואישה. הענקים והאלים חיו אלה לצד אלה, אך למרבה הצער נוצרו מחלוקות ביניהם... בתום מלחמה ממושכת הייתה ידם של האלים על העליונה. אך חבורות אחדות של ענקים הסתתרו בחבלי עולם קשים למחייה ושם תיכננו את נקמתם באלים. האלים שחששו מפני היצורים התוקפניים והמסוכנים הללו הקימו את ארמון האסגארד (ring a bell משר הטבעות למישהו...?) הייתה זו אחוזה מבוצרת שבין חומותיה יכלו האלים לשכון לבטח. עם זאת לא נותק הקשר כליל בין שני המחנות... כמה מן הענקים היו חביבים למדי, וביניהם מימיר- שומר מעיין התבונה, ואאג´יר, אחד מענקי הים אשר ברבות הימים נחשב לאל. אודין הענק וברוך הכשרונות היה בראש ובראשונה אל המלחמה. כשרומח הפלאים ,שאיש לא יוכל להשמידו ולעולם לא יחטיא את מטרתו, בידו האחת, וחרב חזקה מאין כמותה בידו השנייה (שאותם חישלו הגמדים בשביל אודין) , כך אהב להסתער אל לב ליבם של קרבות עקובים מדם ולקבוע מי ינצח בהם. לראשו חבש קסדת זהב בעלת שתי קרניים, לגופו עטה שיריון, וסביב מותניו חגר אבנט שאבזמיו הגדולים הכפילו את כוחו בעת הצורך. בכל הקרבות שנילחם בהם נילוו אליו שני זאבי ענק ורוכבות סוסים צעירות ויפהפיות- הוולקיריות, שנגלו לעיניהם של לוחמים לפני מותם. בדרך כלל היה אודין מסוגר ומרוחק. הוא לא אכל כלל, ושתה רק מה"הידרומל"- משקה אלים מהול בדבש. הוא נתן את מזונו לשני זאבי הענק שלא משו ממנו לעולם. הוא היה אמיץ וחכם והעדיף לשקוע במחשבות עמוקות מלחגוג עם האלים והלוחמים המתים שהובאו על ידי הוולקיריות לאסגארד. אודין העלה את אחת מעיניו קורבן למעיין התבונה והיה לו ידע שלא היה לשום אל מלבדו. אודין המציא את האותיות הרוניות- כתב פלאים שהוויקינגים השתמשו בו. שני עורביו השחורים "מחשבה" ו"זיכרון" חגו מעל פני האדמה מידי יום. עם שקיעת החמה שבו הציפורים הקדושות לנוח על כתפיו של אודין ולספר לו את כל שראו במשך היום. לכן הויקינגים נבהלו בכל פעם שראו עורב שחור- הם האמינו שאודין שלח להם את שליחו. אודין היה יפה תואר וניחן בכישרון מופלא לדבר בחרוזים. הוא נשא לאישה את פריגה, אלת הנישואין, אך בגד בה, ולכן יוחסו לו צאצאים רבים. אודין אהב לטייל ברחבי העולם על גבו של סוסו האגדי סליפניר, שהיה מהיר אף מהברק, והביאו במהירות לכל פינה בעולם. לעיתים כאשר רצה להשתעשע או ללמד אלים אחרים לקח התחפש או שינה את דמותו ויצא להסתובב בין בני האדם. באודין התמזגו יחדיו סגולותיהם של לוחם, של משורר ושל חכם. בני האדם חששו מפניו והאלים הוקירו אותו... בסופו של דבר, נפלו האלים כולם בקרב המכריע נגד כוחות הרשע והאסגארד נחרב... הקרבות שככו ובעולם שנותר ללא שמש וירח (שנבלעו על ידי שני זאבי העננים) סבלו בני האדם סבל רב. כוחם לא עמד להם מול שטפונות המבול, הקור ורעידות האדמה, ואט אט נעלמו גם הם מעל פני האדמה... היה זה הראגנורק- אחריתו של העולם הראשון. איש ואישה מצאו מחסה בקליפתו של העץ איגדראסיל- העץ שהיה צירו של העולם...ומהם קם עולם חדש...

הסיכום הזה מועתק מתוך הספר "הויקינגים" מסדרת "מיתוסים ואגדות עמים" בהוצאת ש. פרידמן

 

[November rain]

Valhalla

אם כבר הזכרת את זה, יש לזה עוד משמעויות לא? עד כמה שאני יודע זה יותר מארמונו של אודין. אפשר להרחיב קצת בעניין?

 

[Justin Angel]

יש לנו וויקינג תורן...

אבל בעקרון הוא כרגע בן-ערובה של צה"ל, אז הוא קופץ בסופי-שבוע

 

[itai90]

לכוכב השחר

לפי מה שאני שמעתי\קראתי זה היה דרך 10 גרזנים אם חורים קטנים ולא חישוקים בברכת האור פם

 

[כוכב ה שחר]

נכון

לא מדובר בחישוקים, כי אם ברווח שבין המוט לבין ראש הגרזן. תודה על התיקון

 

[moon dancer]

אמממ..באמת לא דייקתי בקטע הזה...

הוולקיריות הובילו את הלוחמים שנפלו בקרב אל הוולהאלה, גן העדן שהוקם עבורם בארמון האלים (האסגארד), ושם בנוכחות האל אודין, ערכו הוולקיריות משתה עליז לכבוד הנופלים... מקווה שזה יעזור...

 

[November rain]

כל אינפורמציה עוזרת, תודה