מאמר: סוגיות של הבנה פנימית
ישנם דברים בחיים שאני פשוט לא יכול להגיד. לפעמים העובדה שאני לא יודע מונעת ממני לדבר. כמובן שאני לא יודע משהו אני לא אפתח בהרצאה מטורפת עם טבלאות, גרפים וציטוטים כדי להסביר את הנושא, אני פשוט אגיד שאני לא יודע. אבל שאלות כאלו, שאלות שמעלות סימן שאלה ענקי מעל הראש שלי ודוחפות אותי להחליף את הסימן שאלה בנורה דולקת - אלא השאלות שבאמת משנות. לפחות לי. לפעמים העובדה שאני לא מוצא מילים עוצרת את פי. הבעיה אומנם לא תוקפת יותר מדי אותי (מה שבהחלט אפשר לראות מהאופי הדברני שלי). לפעמים העבודה שאני אוכל לדבר עד שאהיה כחול בפנים לפני שאני אצליח להסביר את קצה הקרחוןשל הנקודה מייאשת אותי מראש. אני יודע את התשובה, אני יכול להסביר לך אותה, אבל אם תיקח ותדפיס את מה שכתבתי תוכל להתחמם בעזרת חומר-בעירה זה למשך שלושה חרפים זמן. ולפעמים יש דברים שלא משנה כמה טוב אני אסביר, כמה אני אנמק וכמה אני אשתדל בכל מעודי להצליח להעביר פשוט לא אוכל מכיוון וזה דבר מה שכל אחד צריך ללמוד לבד. ועכשיו אנחנו מגיעים לסוגיה של המאמר, דברים שפשוט אפשר להבין לבד. יש דימיון לאחד מהדברים האלה שההורים שלך אומרים בגיל שנה "אל תיגע בסיר, אתה תכווה" ואתה כמובן נוגע בסיר ואז באמת נכווה. זה דבר שניסיון מלמד, זהו שיעור שפשוט צריך להבין לבד. אני לא מדבר על פיתוח מחדש של תבניות מתמטיות מסובכות, אבל על הבנות עמוקות שאפשר באמת להבין רק אם מגיעים לזה לבד. אם אני אנסה להסביר לך עכשיו את סדרי עולם, אתה אולי תשנן ותהיה מרוצה מכך, אבל הבנה אמיתית, את הנורה הדולקת על הראש ממוקדם, אתה לא תקבל. את זה אפשר לקבל רק מהסקה אישית, או התגלות אלוהית, או אלף ואחד דברים, אבל המשותף לכולם שהם תוצאה של מסע אישי, ולא תשובה הניתנת לך ביד ברגע שאתה שואל. בנוסף לכך אם אני אענה לך, אני רק אתן לך את התשובה כפי שאני רואה אותה, ולא בהכרח בדרך שבסוף המסע שלך אתה עתיד לראות אותה, ובכך אשנה את תוצאות המסע שלך. אז, לא. אני לא אוכל לתת את התשובה לאשר חפצת בו, כנראה עקב כל הסיבות שמופיעות למעלה ועוד הרבה יותר.
