נכון את צודקת,
כל מסע בחיינו וכל החלטה שאנו לוקחים מתחיל בצעד אחד קטן. אך אני חשובת שעשיתי מעל ומעבר,איני יודעת אם את עוקבת אחרי המערכת יחסים הטעונה עם אבי,או שזה פעם ראשונה שיצא לך לעיין במכתב שכתבתי לו. אך אני חושבת שעשיתי מעל ומעבר בתור ילדה,ומעל לכל כבן-אדם שאכפת לו ודואג לאבא שלו.. ואיני חושבת שאני צריכה "להגיש לו את האוכל לפיו". אני הצעתי את עצמי,אני הצעתי את הקשר,אני הצעתי את המערכת יחסים, הכל מונח פה,ממש קרוב אליו,הוא צריך להושיט
יד,ולראות כמה זה קל.. "
לטנגו צריך שניים",כששנים רוצים מערכת יחסים ולא חשוב איזה,המערכת יחסים זורמת ועובדת נפלא.. כשצד אחד רוצה והשני אפטי-זה קצת יותר קשה,מייאש,ומתסכל. לעיתים אין דרך חזרה לעיתים יש,אך הזמן לעיתים עושה את שלו.. בכל אופן,תודה על העיצה,ואשמח לשמוע אם יש לך קשר אלינו "ילדים להורים פרודים".. מאחלת לך רק טוב,
שקד