18 שנים עברו מהיום ההוא...

18 שנים עברו מהיום ההוא...


שלום לכולן/ם...

שמי יעקב, מייסד הפורום....
לפני 18 שנה, 15 אוגוסט 2001...שעת צהרים, אני ואשתי שתחיה טיילנו ברמת גן כאשר אשתי בהריון מתקדם....חודש שמיני....נהנים, מחייכים, מחכים.... הלכנו לאולטראסאונד שגרתי כדי לוודא שהעובר במצג ראש....ואז, לפני תום הבדיקה טכנאית האולטראסאונד נעה וזזה בחוסר שקט בולט...סעו מייד לרופא הנשים...יש בעיה.... עברנו 3 שבועות קשים מאד בסופם החלטנו על הפסקת הריון.


כמה חודשים לאחר מכן פניתי למנהלת הפורומים של תפוז
, שיתפתי אותה בכאב האישי שלנו שאין לנו עם מי לחלוק את העצב, תחושת ההחמצה והבדידות...ותודה לאל שהיא מייד נענתה בחיוב לפתוח את הפורום...


אז היום, 18 שנים אחרי הבדיקה השגרתית ההיא בה השתנו חיינו למדתי רבות על שבריריות החיים (כמה נכון המשפט שנחיה כל יום כאילו זה יומנו האחרון...לנצל כל רגע!), על הקשר שלי עם הילד שלא זכינו לגדל (היה אמור להיות בן 18 בקרוב...) למדתי על חמלה, אהבה, אמונה ותקווה.


לכל אלו שקוראות וקוראים את ההודעה - מאחל כי התהליך הקשה והמורכב יביא איתו השלמה, אמונה בטוב ותקווה לעתיד טוב בע"ה.


ממני , יעקב שהכינו תמיד תמיד איתנו משמעותו עבורי כי גם כי חלפו 18 שנה בננו שלא זכינו להכיר תמיד איתנו... חיבוק של אהבה וחום...


נ.ב. תודה רבה מקרב לה לשירה1 וכל מנהלות הפורום בעבר על ניהול הפורום החשוב הזה .
 
תודה על המקום הזה


שמהווה רשת תמיכה וירטואלית ולפעמים חוצה את גבולות הרשת וקורמת עור וגידים גם בעולם האמיתי, שממש הצילה רבות מאיתנו לתקופות ונתנה הרגשה שאפשר וצריך לדבר על הכל ויש מי שיבינו ויתמכו.
 
למעלה