היי יקירה,
זה החלום השני
נחלם הלילה (בין שלישי לרביעי)
חלק 1: בהתחלה הייתי באיזשהו חדר "שלי" לא מוכר, אולי לבד. היו ג'וק שחור עם כנפיים, קשיח כזה, ופתאופ גם נחש שחור - בנחש כבר ממש נבהלתי ופחדתי שיהרוג אותי. אני חושבת שהיו משחקים על הרצפה. פחדתי לאבד אותם שיתחבאו בין הדברים ואז אוכל אותה /יתקפו אותי
קראתי לבת הזוג שבאה מאיפהשהו, אולי מהעבודה.. היינו בטלפון.
חלק 2: בת הזוג באה, היא כבר הייתה. החלק נפתח כשכבר היינו בסלון. אני חושבת שהיא הייתה מחוץ לדלת ואני הייתי בפנים, הדלת הייתה פתוחה. (זה היה אחד מבתי הילדות, הבית שבו אחותי עזבה והתחתנה) אני חושבת שהיא קצת פחדה והייתה בהלם
אני לא זוכרת מה קרה עם הג'וק, אבל לגבי הנחש - אני חושבת שבת הזוג אמרה שצריך לדרוך לו על הראש, היה חמקמק כזה, עשיתי את זה. בסוף דרכתי לו על הראש, אני חושבת שהרגתי אותו. אולי אחכ גם היא דרכה, לא זוכרת
זכור לי משהו עם השיניים שלו, לא זוכרת אפילו אם הוא אמר משהו. השיניים שלו לא היו רגילות, אולי קצת זוג לסתות שיותר קרובות לכמו של בנאדם. היה צריך עוד דריכה על השיניים/פה שלו. הוא כמו מת אבל השיניים שרדו, היו בשלמותן
הוא היה יחסית שמן ואיטי קצת
שקלתי אם להתעלם מהחלום הזה, אבל אולי יש מסר?
תודה מראש.
רקע - לא יודעת אם קשור, אני מנסה
בבית החדש (חצי מרתף) יש פה לפעמים ג'וקים, בת הזוג הרגה, אני נגעלת. לא יודעת אם זה קשור.
שתינו כרגע במרחק יחסי עם המשפחות שלנו.
שתינו בעבודה עצמית על ריצוי, והרבה יותר גבולות ואמונה בנו לבד + יחד.
היה מאוד "כיף" איתנו, כולם עשו מה שהם רוצים בשם זה שאני "רוחנית", התרגלו שאני מוותרת על הכל. זה נגמר
אני מתפטרת מלהיות פח אשפה של אחרים
אני ממש בשוק מהמעמד שלי. מהיכולות
יש הבדל בין אני נחותה קטנה חסרת כוח ולאף אחד לא איכפת
לבין יש לי המון יכולות ושגדלתי, הוגנות עד הסוף, כל אחד ישתמש בכוחו, נראה מי ינצח.
בנוסף, כל זה קרה בערב של אתמול, לפני החלום הזה.
אתמול לפני השינה בשיעור ריקוד - מישהי "תפסה לי את המקום" אז פשוט חזרתי למקום "הישן". מישהי אחרת שזה היה "המקום שלה" התנהגה ממש כמו ילדה קטנה והחלטתי שאני לא מוותרת לה ולא קונה את ההבכיינות שלה, הייתי בהלם שהיא לא יודעת להתמודד עם כזו שטות בגילה המאוד מופלג. המחשבות טחנו לי חצי שעה, חצי שיעור, עד שאמרתי די!
לא הייתי איתה במלחמה. בעיקר היה לי עצוב בשבילה כמה היא ילדה קטנה, והיא מבוגרת! כולה מקום! עברתי בקלות, גם היא יכולה. עניתי ולא ויתרתי. מי שתופס תופס. תפסו לי, תפסתי לאחרים. אני עונה לקולות האלה שלאחרים מותר ולי אסור. חלאס עם הריצוי. אני יודעת להתעמת ואני יודעת לעמוד על שלי! יש לי הרגשה שזה כן קשור לחלום.
היה עוד מקרה בסופר שמישהי לא ראתה (אני בהלם כמה אנשים סתומים ובעולמם ואני עוד חיפשתי בהם הכרה ואישור וחמלה על מה שעברתי) שתינו עברנו, היא זו שנפגעה, אני המשכתי הלאה וצחקתי לעצמימהתגובה הקיצונית שלה, אני אפילו לא טרחתי להסתכל אחורה, המשכתי. עניתי לעצמי "לא עברת מה שעברתי, זה מה ששובר אותך?????"
אני מתחילה יותר להכיר במה שעברתי, ויש הרבה כעס על התבכיינות של אחרים שלא עברו אפילו רבע. ואני מגנה על עצמי עכשיו בכל הכוח! הם מתעלמים ממני, אני טובה יותר בלהתעלם.
אהבה עצמית - קשורה בעצמי. אם אני לא אני, ולא עצמי ומתיימרת להיות נחמדה מדי, משהו אחר, אז אין עצמי לאהוב
ואנשים מנצלים את זה!!!!! אני בהלם!!!! אז עכשיו נראה מי פה חזק באמת שכחתי כמה אני תחרותית, אבל גם מנצחת.
ניסיתי לבוא בטוב, לא עבד. כולם הרוויחו מזה חוץ ממני. הענשתי את עצמי וזה עצוב לי מאוד. התנהגתי אליי כמו שאמא שלי התנהגה אליי. הייתי הקלטת המהלכת של הטראומה. עכשיו אהיה אני בכל הכוח!
ואני מגלה כמה כוח יש לי, אני בהלם
זה ממש כיף להיות נוער (סליחה לי על האיחור)
אני לומדת מאחיין שלי שהוא בכור, כמה הוא טובע את הכוח שלו! מול אחים שלו. כמה בטחון יש לו
אני מתרגלת עכשיו להיות פשוט בנאדם. הלכתי לרוח כדי להקל עליי לא כדי להתעלל בי
"להתנהג יפה" פשוט הרג לי את הקיום, בזמן שאנשים הרשו לעצמם דברים כאלה הזויים שאני בשוק שהם מרשים לעצמם. כמה חוסר מודעות
זה עלה בטיפול שלא "לבקר אחרים" בכלל יצא מאיזון וזה לחיות כבר בדיסוננס כי לא הרשתי לעצמי כלום, זה לא בייש מנזר, באמת.
זה החלום השני
נחלם הלילה (בין שלישי לרביעי)
חלק 1: בהתחלה הייתי באיזשהו חדר "שלי" לא מוכר, אולי לבד. היו ג'וק שחור עם כנפיים, קשיח כזה, ופתאופ גם נחש שחור - בנחש כבר ממש נבהלתי ופחדתי שיהרוג אותי. אני חושבת שהיו משחקים על הרצפה. פחדתי לאבד אותם שיתחבאו בין הדברים ואז אוכל אותה /יתקפו אותי
קראתי לבת הזוג שבאה מאיפהשהו, אולי מהעבודה.. היינו בטלפון.
חלק 2: בת הזוג באה, היא כבר הייתה. החלק נפתח כשכבר היינו בסלון. אני חושבת שהיא הייתה מחוץ לדלת ואני הייתי בפנים, הדלת הייתה פתוחה. (זה היה אחד מבתי הילדות, הבית שבו אחותי עזבה והתחתנה) אני חושבת שהיא קצת פחדה והייתה בהלם
אני לא זוכרת מה קרה עם הג'וק, אבל לגבי הנחש - אני חושבת שבת הזוג אמרה שצריך לדרוך לו על הראש, היה חמקמק כזה, עשיתי את זה. בסוף דרכתי לו על הראש, אני חושבת שהרגתי אותו. אולי אחכ גם היא דרכה, לא זוכרת
זכור לי משהו עם השיניים שלו, לא זוכרת אפילו אם הוא אמר משהו. השיניים שלו לא היו רגילות, אולי קצת זוג לסתות שיותר קרובות לכמו של בנאדם. היה צריך עוד דריכה על השיניים/פה שלו. הוא כמו מת אבל השיניים שרדו, היו בשלמותן
הוא היה יחסית שמן ואיטי קצת
שקלתי אם להתעלם מהחלום הזה, אבל אולי יש מסר?
תודה מראש.
רקע - לא יודעת אם קשור, אני מנסה
בבית החדש (חצי מרתף) יש פה לפעמים ג'וקים, בת הזוג הרגה, אני נגעלת. לא יודעת אם זה קשור.
שתינו כרגע במרחק יחסי עם המשפחות שלנו.
שתינו בעבודה עצמית על ריצוי, והרבה יותר גבולות ואמונה בנו לבד + יחד.
היה מאוד "כיף" איתנו, כולם עשו מה שהם רוצים בשם זה שאני "רוחנית", התרגלו שאני מוותרת על הכל. זה נגמר
אני מתפטרת מלהיות פח אשפה של אחרים
אני ממש בשוק מהמעמד שלי. מהיכולות
יש הבדל בין אני נחותה קטנה חסרת כוח ולאף אחד לא איכפת
לבין יש לי המון יכולות ושגדלתי, הוגנות עד הסוף, כל אחד ישתמש בכוחו, נראה מי ינצח.
בנוסף, כל זה קרה בערב של אתמול, לפני החלום הזה.
אתמול לפני השינה בשיעור ריקוד - מישהי "תפסה לי את המקום" אז פשוט חזרתי למקום "הישן". מישהי אחרת שזה היה "המקום שלה" התנהגה ממש כמו ילדה קטנה והחלטתי שאני לא מוותרת לה ולא קונה את ההבכיינות שלה, הייתי בהלם שהיא לא יודעת להתמודד עם כזו שטות בגילה המאוד מופלג. המחשבות טחנו לי חצי שעה, חצי שיעור, עד שאמרתי די!
לא הייתי איתה במלחמה. בעיקר היה לי עצוב בשבילה כמה היא ילדה קטנה, והיא מבוגרת! כולה מקום! עברתי בקלות, גם היא יכולה. עניתי ולא ויתרתי. מי שתופס תופס. תפסו לי, תפסתי לאחרים. אני עונה לקולות האלה שלאחרים מותר ולי אסור. חלאס עם הריצוי. אני יודעת להתעמת ואני יודעת לעמוד על שלי! יש לי הרגשה שזה כן קשור לחלום.
היה עוד מקרה בסופר שמישהי לא ראתה (אני בהלם כמה אנשים סתומים ובעולמם ואני עוד חיפשתי בהם הכרה ואישור וחמלה על מה שעברתי) שתינו עברנו, היא זו שנפגעה, אני המשכתי הלאה וצחקתי לעצמימהתגובה הקיצונית שלה, אני אפילו לא טרחתי להסתכל אחורה, המשכתי. עניתי לעצמי "לא עברת מה שעברתי, זה מה ששובר אותך?????"
אני מתחילה יותר להכיר במה שעברתי, ויש הרבה כעס על התבכיינות של אחרים שלא עברו אפילו רבע. ואני מגנה על עצמי עכשיו בכל הכוח! הם מתעלמים ממני, אני טובה יותר בלהתעלם.
אהבה עצמית - קשורה בעצמי. אם אני לא אני, ולא עצמי ומתיימרת להיות נחמדה מדי, משהו אחר, אז אין עצמי לאהוב
ואנשים מנצלים את זה!!!!! אני בהלם!!!! אז עכשיו נראה מי פה חזק באמת שכחתי כמה אני תחרותית, אבל גם מנצחת.
ניסיתי לבוא בטוב, לא עבד. כולם הרוויחו מזה חוץ ממני. הענשתי את עצמי וזה עצוב לי מאוד. התנהגתי אליי כמו שאמא שלי התנהגה אליי. הייתי הקלטת המהלכת של הטראומה. עכשיו אהיה אני בכל הכוח!
ואני מגלה כמה כוח יש לי, אני בהלם
זה ממש כיף להיות נוער (סליחה לי על האיחור)
אני לומדת מאחיין שלי שהוא בכור, כמה הוא טובע את הכוח שלו! מול אחים שלו. כמה בטחון יש לו
אני מתרגלת עכשיו להיות פשוט בנאדם. הלכתי לרוח כדי להקל עליי לא כדי להתעלל בי
"להתנהג יפה" פשוט הרג לי את הקיום, בזמן שאנשים הרשו לעצמם דברים כאלה הזויים שאני בשוק שהם מרשים לעצמם. כמה חוסר מודעות
זה עלה בטיפול שלא "לבקר אחרים" בכלל יצא מאיזון וזה לחיות כבר בדיסוננס כי לא הרשתי לעצמי כלום, זה לא בייש מנזר, באמת.
נערך לאחרונה ב: