2 דברים שמפריעים

[ocean boy 22]

2 דברים שמפריעים

אחד מהם - חדירה לפרטיות שיש לי בבית. אני עדיין גר עם ההורים, וזה אכן בעייתי, וכבר המליצו לי לעזוב את הבית. למשל אבא שלי נכנס לUSER שלי במחשב כדי לסגור חלונות שהיו פתוחים אצלי (כי זה מאט לו את הגלישה באינטרנט) אבל.. זה הUSER שלי! והוא לא מבין את זה. באיזו זכות הוא נכנס לחלק שלי במחשב? ומה עם אלו דברים פרטיים, אישיים? או שהוא נכנס לחדר למרות שהדלת סגורה. שוב - אתה רוצה להיכנס, תדפוק בדלת. אל תיכנס סתם ככה. ועוד דבר שמפריע - בעבודה שלי, יש מישהי שכבר כמה פעמים "נזפה" בי בפני עובדים אחרים. ולא מדובר במנהלת, מדובר בעובדת יחסית ותיקה, שמקבלת כנראה כוח מלהתנפל עליי לפני אנשים אחרים, מה שמאוד לא נעים לי וסתם מדכדך את האווירה. מה עושים במצב כזה? איך לא לקחת ללב? גם אם מה שהיא אומרת זה נכון, אפשר לומר לי בפרטיות, לא בהתנפלות לפני כולם.

 

[הנחליאלי]

אכן.

הגדרת גבולות הפרטיות במרחבים משותפים היא בעיה מרכזית. העניין עם המחשב הוא בעיה כפולה. לא זו בלבד שחדרך הוא חלק מבית אביך. אלא גם שניכם משתמשים באותה מערכת אינטרנט. א. החדר דומה שיש לכם פרספקטיבות שונות על משמעות הבעלות על הטריטוריה. זוויות ראייה שונות. אתה רואה בחדר טריטוריה שלך, שאין להיכנס אליה בלי רשות. הוא כנראה רגיל לראות בו חלק מהטריטוריה שלו, שבתוכה, מתוך חסד כלשהו, ניתן לך מקום. כמו כשהיית בן שנתיים. על זה צריך לשוחח אתו. בשלב ראשון -- בלי לדבר על המחשב. צריך לראות אם מגיעים להסכמה על חוקי הפרטיות. במקלחת -- דופקים על הדלת לפני שנכנסים? כשאתה מדבר בטלפון, מרימים שפופרת של מכשיר שני ומאזינים לך? את המכתבים שלך קוראים? את הדואר שלך פותחים בלי רשותך? ואם נגזים: כשאתה יושב בשירותים -- נכנסים ככה חופשי? אז איפה הגבול עובר? צריך לראות אם אפשר להגיע להסכמה. תתחיל בדיון ראשוני אתו, ותביא לכאן את התוצאות. ב. המחשב אחר כך צריך להחליט על התחשבות הדדית בשימוש משותף באינטרנט. זה צריך להיות הסכם מקובל: איך אתה מתחשב בו (הוא רוצה גלישה מהירה) ואיך מאפשרים שלא תהיה לו הרגשה שאתה מחזיק חלונות פתוחים ללא צורך, בשעה שהוא מבקש לגלוש. אולי על ידי התקנת עוד רשת? אולי על ידי הרחבת הפס? אולי על ידי הסכם ג'נטלמני שבו אתה מתחייב לסגור כל חלון שאין לך צורך שהוא יהיה פתוח? כנ"ל: תתחיל בדיון אתו, ותספר לנו מה קרה. ג. המישהי הנוזפת כפי שהצגת את העניין, לא ברור אם יש קושי אמתי. אולי באמת יש קושי ואולי לא. בשביל לברר את זה צריך לעשות מעשה חשוב מאוד, שהוא לב-לבה של התקשורת המקרבת: לבקש ממנה ב ק ש ה. צריך לנסח את הבקשה בדייקנות רבה על פי כללי התקשורת המקרבת: למשל אפשר להקדים ולבקש ממנה שיחה אישית. ובשיחה האישית לבקש משהו כזה: האם את מוכנה, כשיש לך טענה נגדי, להזמין אותי לפינה פרטית ולדבר אתי על זה שלא בפומבי? אחרי שתבקש בקשה מדויקת כזאת, הקשב היטב לתשובה, ואת התשובה תביא לדיון בפורום הזה. אם היא תגיד: "כן, בוודאי, אנסה לשים לב לזה", אז מה טוב. אם היא תגיד: "אני אגיד לך מה שאני רוצה מתי שאני רוצה איפה שאני רוצה", הבא את זה לכאן, ונראה מה עושים עם זה.

 

[יעל ארבל]

שלום לך נער האוקינוס

האם ניסית לדבר ולתקשר עם ההורים ועם אותה המישהי שנזפה בכך בעבודה - את הדברים שמפריעים לך? האם תרצה לנסות לדבר עליהם? אני מאמינה שתקשורת מקרבת עשויה להגביר את הסיכויים שלך לפתוח בדיאלוג עם ההורים שלך ועם אותה עובדת. לא בטוחה שנוכל לפתור כאן את סוגיית ה"איך לא לקחת ללב" אבל בהחלט נוכל לנסות להפוך אותה לשאלה אחרת שאולי קצת תמקד ותבהיר דברים. והשאלה היא - מה הרגשת כששמת לב שאביך נכנס למחשב בשם המשתמש שלך? מה הרגשת כשנזפו עליך? אשמח לשמוע ממך, שבוע טוב.

 

[ocean boy 22]

תגובה

הרגשתי שלא מכבדים אותי - את הפרטיות או אותי כאדם