2 הודעות..

2 הודעות..

האחת היא,שאני כאן,חדשה. אז שלום לכולם! השניה,רציתי לכתוב את מה שאני מרגישה,אם זה שייך לכאן.. מקווה! --- הכל בפנים כבד, גוש של פלדה חוסם אותי,הגוף הוא גדר התיל,הנשמה הם השומרים של בית הכלא התקיף. כן! זו הנשמה,והרוח,והגוף שלישעוצר בעדי פיספוס של אדם.. כל כך הרבה רוצה לעשות, אולי לא באמת, אולי כי השכן והחבר עושה,אבל אני רק חושבתשאני רוצה, אז אני כאן בבית וכלום לא מתקדם, שנים! ורק רוצה לישון עוד ועוד,גם שיש נקיפות מצפון על ימים שנשרפים בשינה ואי עשיה,זה לא עוזר,לחשוב פוזיטיבי,מנסה,אבל אני לא זוכרת את מה שכן לומדת,אם פותחת ספר,כל כך הרבה חורים,והכל בפנים עומד,כמו נציג של מלח,לא זז לשום מקום אבל עדיין צורב. והיום מקבלת תשומת לב כי אני לא מכוערת,ועדיין צעירה, אבל כולנו יודעים שזה לא ישאר לנצח,ולא רוצה לחכות עד שזה מאוחר מידי, אז למה זה עוצר אותי? מה עוצר??? מההההההההההההההההההההההההההההההההההההההה?????????
 
זה לא "מה"?

זה מי... לפעמים, כדאי לאפשר לדברים לקרות גם בלי נקיפות מצפון... כולל "אי עשייה". זו יכולה להיות תקופה נהדרת של חשיבה והתפתחות אישית, את יכולה להסביר את זה שכתבת:"אבל אני לא זוכרת את מה שכן לומדת" לא הבנתי. ברוכה הבאה וערב טוב
 
היי אביבה!

מה שהתכונתי הוא, גם אם אני מנסה לזכור משהוא,זה קשה לי,במיוחד שמות וכדו' ואני לא מנסה מספיק! וזה כואב לי. כלכך הרבה, אני בוכה עכשיו ובוכה ובוכה רוצה להיות מישהו,משהו ואני לא! ולחשוב שכך אמרח עוד 50 60 שנה, זה מפחיד! נורא! תודה לך
 
ערב טוב

יש שיטות לזכור דברים. אני מוכרחה להגיד שגם בהודעה הקודמת שלך וגם בזו עלה לי לראש להגיד לך שאולי יש ליקוי כלשהו אצלך. חשיבה או קשב שיש בהם איזה חוסר מיקוד. יש איבחונים לדברים האלה היום ויש המון עזרה בנושא.יש גם פורומים בתפוז לנושאים אלה אם תרצי אכוון אותך אליהם. לפעמים ההתפעה מאוד גדולה לגלות שמה שחשבנו כ"לא מספיק" זה אפילו יותר מדי, רק מה? יש איזו הפרעה קטנה, וזה משבש כמעט את הכל. מה זה "מספיק" בעיניך? יחסית למי ולמה את משווה את עצמך?
 
לכל אדם מהשורה

שקם בבוקר ואוכל ארוחה, לומד,עובד,שוכב עם החברה, קורא,רואה,ערני לסובב אותו, ישן מס' שעות וער בהמשך היום, חושב,אוהב,כועס,מבלא עם חברים,מדבר וזה הכל, חי! לא מפחד מהחיים שבעצם הם חצי מוות.. לישון ולא לעשות אשמח להשאיר לימים קרים יותר, עמוק באדמה, לא עכשיו, זה לא הזמן! אז למה? אולי עצלנות כרונית? פחד מהעשיה? שאלת חיי
 
תראי,

קשה לי לענות לך מכיוון שהנחת הבסיס/מוצא שלך אינה נכונה בעיני. אני לא חושבת שמה שכתבת כאן נכון על פי השקפתי, וכדי שיהיה ברור אני אצטט, ברשותך: "לכל אדם מהשורה שקם בבוקר ואוכל ארוחה, לומד,עובד,שוכב עם החברה, קורא,רואה,ערני לסובב אותו, ישן מס' שעות וער בהמשך היום, חושב,אוהב,כועס,מבלא עם חברים,מדבר וזה הכל, חי! לא מפחד מהחיים שבעצם הם חצי מוות..." יש כאן, מבחינתי, הרבה יותר מהנחות בסיס מוטעות. לא פלא שאת מרגישה לא נעים ונוח... השאלה היותר חשובה בעיני, ולא רק לגביך, היא, מתי אדם מוכן להניח בצד לרגע את שק הידע שלו ולהתחיל ללמוד עוד דברים חדשים ויכול להיות גם סותרים לגמרי את כל הידע שאסף בשנות חייו? אני מציעה שלא תמהרי לענות. זו עיצה חשובה. חישבי על השאלה כמה ימים. תשובות מהירות אינן התשובות האמיתיות... ועוד שאלה מתוך סקרנות, אינך חייבת לענות כמובן, בת כמה את? יום נעים
 
בת 100 או 3..תלוי מתי..

כך מרגישה.. אני בת 22. במה אני טועה? תסבירי לי,אולי אקבל את זה. אני לא רוצה לקבל את עצמי כפי שאני,לא רוצה! רוצה להשתנות,ללמוד,לדעת ולהסתובב בחברה כזו! במקרה ואהיה שלמה במי ומה שאני,וארצה להרגיש בנוח בחברה בה אני מסתובבת,היא תהיה רדודה מאוד! לא רוצה! לא! אשמח לעבוד קשה עד כאב, להצליח,לדעת,להכשל,וכו' לא רוצה להיות כפי שאני עכשיו,לא! לחשוב אחרת? אני אוהבת לנסות,ואשמח לשמוע מה שיש לך לומר,בטח במקרה שזה יעזור לי,אפילו מכיוון שלא ציפתי אליו,למה לא. תודה לך!
 
בוקר טוב

אני לא חושבת שאני אמורה להגיד לך במה את טועה. המקסימום שאני אגיד זה שאני לא חושבת כמוך, זה לא אומר שאת אמורה לחשוב כמוני... בנוסף, אני גם לא יודעת מה יש לקבל שאינו שייך לך. אם את אוהבת לנסות, אז תנסי ותדעי מה כן ומה לא עבורך. בעקרון, לדעתי, להרגיש "שלם" לא תלוי בחברה שבה את מסתובבת... אני יכולה להמצא בסביבה "מגעילה" או "לא טובה" או "לא נכונה" ולהרגיש שלמה. ואם לעבוד קשה, אמרת, אז תתחילי מכל מה שאת "לא רוצה"... העבודה נמצאת שם... יום נעים
 
תרצי לומר לי

מה את חושבת שלא כמוני? שאלת ליכולת שלי לחשוב אחרת ממה שתמיד ידעתי,אשמח לשמוע מה את חושבת. ומה שכתבתי בקשר לחברה נמוכה יותר,היא שבמקרה ואהיה בסביבה שכמוני,עכשיו,היא תהיה מאוד נמוכה ואני לא רוצה את זה ולכן לא אשמח להשאר כך.. במקרה והבנת אותי..
 
מי שלא יודע..

משמות שחקני קולנוע ועד למפץ הגדול, מי שחיי בנאיביות, בלי שליטה על חייו, 'שורד' ולא יותר, חושב על מנת פלאפל הבאה שלו או תוכנית מטופשת בטלויזיה וכו'
 
קראת את ההגדרות שלך

לגבי "נמוכה"...ואמרתי לעצמי שני דברים: 1) אחוז ניכר ממה שכתבת נכון לגבי 2) אז מה? עכשיו אני שואלת אותך, איך תרצי להמשיך מכאן,האם את עדיין מעוניינת לשמוע את דעותי ומחשבותי למרות שאני יכולה להיחשב על פי הקריטריונים שלך כ"נמוכה"? לעיתים קרובות, נורא כיף לי שאני לא יודעת, ואני משתדלת כל יום, להשתמש כמה שפחות במה שאני "יודעת"....
 
כן

אני לא אמרתי שמי שנמצא בקטגורי של "נמוך", אין לו מחשבות יפות ואולי חכמות, יכול ויהיה לו לב "זהב",בנתינה,קשב,חוש הומור וכו' אז כן,למה לא..
 
כן אבל...

אמרת שאת לא רוצה את זה... תראי, אמרת "נמוכה", ואמרת שאת לא רוצה את זה. שאלתי מה זה נמוכה ואת הגדרת דברים שיכולים להתאים לי ולכלל האוכלוסיה...ואני מזכירה שוב שאמרת שאת לא רוצה את זה... ועכשיו את אומרת שיכול להיות שיש לקטגוריה הזאת, אולי, יכול להיות... מחשבות יפות, ואולי חכמות... אני רוצה לשאול אותך, האם נדמה לך שאני אעמוד במצב שאת תגידי לי אם מה שאני חושבת או אומרת זה חכם, או "גבוה"? הרי נקודת המוצא שלך היא שיש "נמוכים" ו"גבוהים" ואת זה את לא רוצה, אמרת, אז מה את כן רוצה? אמרתי לך כבר קודם שאת צריכה למצא את ה"לא רוצה" ולבדוק עם עצמך מדוע את לא רוצה... מה יש שם שכל כך את לא רוצה בתוכך... ובכל זאת הוא קיים, כי את לא רוצה אותו. אם לא היה קיים שם, לא היה מתעורר שום צורך לדחות אותו, ואולי... אולי כדאי לנסות גישה אחרת, הסתכלות אחרת אולי יש אפשרויות אחרות שכרגע אינן ברורות כי את חושבת על מה שאת "לא רוצה" במקום על מה שכן... אולי...
 
למעלה